פרק א

ויאמר שים לבך אל כל הדבר אשר אומר אליך בהר הזה וכתבהו בספר: למען יראו בניהם אחריהם כי עזבתים בגלל כל הרעה אשר עשו בעברם את החוק אשר אשים היום בהר סיני ביני ובינך לדֹרותם: והיה בבוא כל זה עליהם וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל עצתם וכי תמיד הייתי עמהם: ועתה כתוב לך את הדברים האלה אשר אודיעך היום כי ידעתי את מרים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן ארץ זבת חלב ודבש: ואכלו ושבעו וסרו אחרי אלהי נכר אשר לא יושיעוּם מכל צרתם ונשמעה העדות הזאת להם ולזרעם: כי ישכחו את כל מצווֹתי אשר אנכי מצוה אותם והלכו אחרי הגוים ואחרי טומאתם ואחרי חרפתם ועבדו את אלהיהם והיו להם לאבן נגף לצרה לעוני ולמוקש: ואבדו רבים ונלכָּדו ונפלו ביד האויב על כי עזבו את תורתי ומצותי ומועַדֵי בריתי ושבתותי וקָדָשי אשר קִדשתי לי בתוכם ומשכן קודשי אשר קידשתי לי בתוך הארץ לשכן את שמי בו: ועשו להם במות ואשרים ופסילים ועבדו איש פסלו לתעות וזבחו את בניהם לשדים ולכל מעשה שגגת לִבם: ושלחתי אליהם עדים להעיד בהם ולא ישמעו כי יהרגו את העדים ורדפו את דרשי התורה ויחלו לעשות הרע לנגד עיני: ושכחו את כל תורתי כל מצותי וכל משפטָי והפֵרו חדש ושבת ומועד ויובל וחוק ויזנחו כל משמרת:

והסתרתי פני מהם ומכרתים ביד הגויים לשבי ולשלל ולאוכלה וגרשתים מן הארץ וזריתים בגוים: ואחר ישובו אלי מבין הגוים בכל לבם ובכל מאודם ואספתים מבין כל הגויים: וביקשוני למען אמצא להם ואחרי בקשם אותי בכל לבם ובכל נפשם אפתח להם רוב שלום בצדק: והפריתים למטע יושר והיו לברכה ולא לקללה ולראש ולא לזנב: ובניתי את מקדשי בתוכם ושכנתי עמהם והיתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם באמת ובצדק: לא אעזבם ולא אתנכר להם כי אני ה׳ אלהיהם:

ויפל משה על פניו ויתפלל ויאמר אדני אלהי אל נא תתן את עמך ונחלתך ללכת בשגגת לבם ואל תמכרם ביד הגוים צריהם לְבַל ימשלו בהם ולבל יאלצום לחטוא לפניך: יעלו נא רחמיך אדני על עמך ובראת להם נפש ישרה ואל ימשול בהם רוח בליעל להשטין עליהם לפניך ולהטותם מכל דרך הצדק למען יאבדו מפניך: והמה עמך ונחלתך אשר גאלת מיד מצרים בכחך הגדול: ברא להם לב טהור ורוח קדוש ואל ינקשו בחטאותיהם מעתה ועד עולם:

ויאמר ה׳ אל משה ידעתי את מרים ויצרם וקשי־ערפם כי לא ישמעו עד אשר ידעו את חטאם וחטאות אבותם: ואחר ישובו אלי בכל לבם ומלתי את ערלת לבבם וערלת לב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטיהרתים לבל יסורו מאחרי מן היום ההוא ועד עולם: ובכל נפשם ילכו אחרי ויעשו מצותי והייתי להם לאב והם יהיו לי לבנים ונקראו כולם בני אלהים חיים: וידעום כל מלאך וכל רוח והיכירוּם כי בני המה ואני אביהם באמת ובצדק וכי אהבתים:

ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אודיעך היום בהר הזה מראשית ועד אחרית. כל אשר יבוא בכל חלוקת הימים אשר בתורה ובעדות ובשבועות וביובלות עד אשר ארד ושכנתי בתוכם לעולם ועד: ויאמר ה׳ אל מלאך פניו כתוב למשה מראשית הבריאה עד אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולמי עולמים ונראתי לעין כל: וידעו הכל כי אני אלהי ישראל אבי כל בני יעקב ומלך בהר ציון לעולם ועד והייתה ציון וירושלם קודש: וכל המאורות יתחדשו לישועה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל מהיום ההוא ועד כל ימי השמים על הארץ:

פרק ד

כי ארבעה מקומות בארץ לה׳ הם גן עדן והר הבוקר/הקדם והר סיני אשר אתה עומד עליו היום והר ציון אשר יתקדש בבריאה חדשה בו תתקדש הארץ מכל חטאה ומכל טמאתה לדורת עולם:

פרק ו

ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלוש מאות ושישים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה כי הכל יבוא אליהם כעדותם ולא יאבדו ולא ישחיתו חג: ואם יעברו ולא יעשוּם כאשר צווה עליהם כולם ישחיתו את זמניהם והלכו השנים מזה והזמנים והשנים יעברו את חוקם: ושכחו כל בני ישראל ולא ימצאו את דרך השנים ושכחו חודש ושבת וחג ובכל חוק השנים יתעו: כי ידעתי אני ועתה הנני מגידך כי כן הספר כתוב לפני ותנתן בלחות השמים חלוקת הימים כי ישכחו מועד וברית והלכו במועדי הגויים אחרי תעתועיהם ואחרי אוולת דעתם: והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים ויקדים משנה לשנה עשרה ימים: על כן תבֹאנה להם שנים אשר בהם ישחיתו ויעשו יום העדות לבוז ולטֻמאה ובלבלו כל ימי קודש בטמאים ויום טומאה ביום קודש כי ישחיתו הירחים והשבתות והחגים והיובלים: על כן אני מצווה ומעיד בך למען תעיד בהם כי אחרי מותך ישחיתו בניך ולא יעשו את השנה שלוש מאות שישים וארבעה ימים ועל כן יתעו בראש חודש ושבת ומועד וחג:

פרק ז

כי כל שופך דם אדם וכל אוכל דם כל בשר ימחו כולם מן הארץ: ולא ישאר איש אשר יאכל דם וישפך דם על הארץ ולא ישאר לו זרע ושארית בחיים תחת השמים כי אל שאול ילכו ואל מקום הדין ירדו לחשכת מעמקים יבואו כולם במות נורא:

פרק יד

כי המצווה שומה לברית בכל בני ישראל למען ישמרוה לעולם: כי ישמעאל ובניו ואחיו ועשיו בני אברהם הם ולא הקריבם ה׳ אליו ולא בחר בהם כי כי ידעם ויבחר בישראל להיות לו לעם: ויקַדשהוּ ויֵאֵספהוּ מכל בני האדם כי רבים העמים והלאומים וכלם לו ובכלם המשיל רוחות להתעותם מאחריו ובישראל לא המשיל כל מלאך וכל רוח כי הוא לבדו שופטם: והוא ישמרם ויבקשם מיד מלאכיו ומרוחותיו וכל מצוותיו ניתנו למען ישמרם ויברכם והיו לו והוא יהיה להם מעתה ועד עולם: ועתה אודיעך כי בחוקה הזאת יפשעו בני ישראל ולא ימולו את בניהם ככל התורה הזאת כי כבני בליעל בשר מילתם יעזבו ואת בניהם יעזבו בלי מילה כאשר נולדו: ויצא קצף גדול על בני ישראל מאת ה׳ כי עזבו את בריתו ויסורו ממצותו ויקניאוהו ולא עשו את האות הזאת לחוקתם כי עשו נפשותם כגויים להאבד ולהכרת מהארץ ואין להם סליחה ומחילה על חטא השגגה הזאת לעולם:

​

- וכן יעשה ה׳ משפט כמשפט סדום בכל המקומות אשר עשו שם כטומאת סדום:

פרק יט

וירא אברהם את מעשה עשו וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע ויקרא לרבקה ויצו על אודות יעקב כי ראה כי אהבה את יעקב מעשו מאד: ויאמר אליה בתי שמרי את בני את יעקב כי הוא יהיה תחתי בארץ לברכה בבני אדם וזרעו לשֶם ולתהילה: כי ידעתי כי בו יבחר ה׳ לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה: והנה יצחק בני אוהב את עשו מיעקב ואני ראיתיך כי אהבָת צדק אהבְת את יעקב: הרבי עוד להיטב לו והיו עיניך עליו לאהבה כי הוא יהיה לי לברכה בארץ מעתה ועד כל דורות העולם: תחזקנה ידייך ושמחי בבנך ביעקב כי אותו אהבתי מאד מכל בני: עד עולם יתברך ה׳ בו ויהי זרעו מלא כל הארץ אם יוכל אדם לספר את עפר הארץ זרעו יספר: וכל הברכה אשר ברך ה׳ אותי ואת זרעי ליעקב ולזרעו תהיה לעד:

פרק כג

כי ימי חיי הקדמונים הם תשעה עשר יובלים ואחרי המבול החלו להמעיט מתשעה עשר יובלים ולהזקין מהרה ולשבוע ימיהם מפני העני הגדול ורוע דרכיהם לבד מאברהם: כי אברהם תמים את האלהים ושומר צדק כל ימי חייו ולא כילה ארבעה יובלים בחייו עד כי זקן וישבע ימיו: וכל הדורות אשר יקומו מעתה ועד יום הדין הגדול יזקנו מהר טרם ישלימו שני יובלים ותעזבם דעתם מזקנתם ותלך גם חכמתם חסור: ובימים ההם אם יחיה האדם יובל וחצי יובל ואמרו עליו האריך ימים וכל ימיו עמל ותלאה ועצב ואין שלום: כי מכה על מכה ופצע על פצע ועצב על עצב ורעה על רעה וחלי על חלי וכל משפט רע כזה הוא חלי ואבדן ושלג וכפור וקרח וקדחת וקר ועני ופלצות ורעב ומות וחרב ושבי וכל מכה: כל אלה יבאו בדור הרע אשר יחניף את הארץ טמאה זנות תבל ותועבה מעשיהם: אז יאמרו ימי הקדמונים רבים עד אלף שנה וטובים והנה ימי חיינו אם ירבה אדם לחיות שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה וכלם רע ואין שלום בדור הזה: ובדור ההוא יגערו בנים באבותיהם ובזקניהם בגלל החטא והחמס ובגלל אמרי פיהם ובגלל הרעה הגדולה אשר יעשו ועל עזבם את הברית אשר כרת ה׳ בינהם ובינו לשמור ולעשות כל מצותיו וחקתיו וכל תורתו ולא יסורו ימין ושמאל: כי כלם הרעו וכל פה ידבר רשע וכל מעשיהם טמאה ותועבה וכל דרכיהם תבל טמאה ואבדון: הנה תאבד הארץ בעבור כל מעשיהם ואין מטע כרם ואין שמן כי כל מעשיהם כחש ואבדו כולם יחד החיה והבהמה והעוף כל דגי הים מפני בני האדם: ורבו אלה באלה הנערים בזקנים והזקנים בנערים העני בעשיר הנקלה בנכבד בגלל התורה ובגלל הברית כי שכחו מצוותיו ובריתו ועברו חג וחדש ושבת ויובל וכל משפט: וקמו בַחרבות ובמלחמה להשיבם הדרך ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב בארץ אלה באלה: והנצלים לא ילכו בדרך הצדק לא ישובו מרעתם כי כלם במרמה לעשר יקומו לקחת איש את אשר לרעהו ובשם הגדול יקראו ולא באמת ולא בצדק וטמאו את קודש הקדשים בטמאת הרס תועבותם: והיה משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה׳ ונתנם לחרב ולשבי ולשלל ולאכלה: והעיר עליהם את הגויים החטאים אשר אין בהם עליהם רחמים וחסד ולא ישאו פנים לאיש ולזקן ולנער כי רעים וגיבורים המה להרע מכל בני האדם ועשו בישראל חמס וחטא ביעקב ונשפך דם רב בארץ ואין מאסף ואין קובר: בימים ההם יצעקו ויקראו ויתפללו להצלתם מיד הגויים החוטאים ואין מציל: והלבינו ראשי הבנים בשיבה ונראה הילד בן שלשת השבעות כזקן בן מאה שנה ואבדה קומתם בצרה ובלחץ:

​

ובימים ההם יחלו הבנים לדרוש החוקים ולדרוש המצוות ולשוב לדרך הצדק: והחלו הימים לגדול ולרבות ובני האדם דור מדור ויום מיום עד יקרבו ימיהם לאלף שנה ולמספר שנים גדול ממספר הימים: ואין זקן ואין שבע ימים כי כלם נערים ובנים יהיו: ויכלו ימיהם בשלום ובשמחה וחיו ואין שטן ואין איש רע לאבדם כי כל ימיהם ימי שלום וּמרפא וברכה יהיו: בעת ההיא ירפא ה׳ את עבדיו וראו שלום רב וגרשו את שונאיהם ויראו צדיקים ויודו וישמחו בשמחה לעולם ועד וראו בשונאיהם כל משפטם וכל קללתם: וינוחו עצמותיהם בארץ ורוחם תרבה שמחה וידעו כי ה׳ עושה משפט ועושה חסד למאות ולרבבות לכל אוהביו: ואתה משה כתוב את הדברים האלה כי כן הם כתובים על לוחות השמים לדורות עולם:

פרק כד

ויקלל יצחק ביום ההוא את פלשתים לאמור ארורים פלשתים ליום האף והחרון מכל הגויים יתנם אלהים ללעג ולקללה ולאף וחרון ביד הגויים החטאים ביד החתים והכריתום: והניצל מחרב האויב ומהחתים יכריתום עַם צדיקים כמשפט מתחת השמים כי צרים ושונאים יהיו כל ימיהם על האדמה: ולא ישאר להם שריד ופליט מיום דין הקצף כי לאבד ולהכרית ולגרש מהארץ כל זרע פלשתים ואין לכל כפתור שם ושארית וזרע על האדמה: כי גם אם יסק שמים משם יורידוהו ואם יתבצר בארץ משם ינתק ואם בגויים יסתתר משם יכרת ואם שאול ירד שם ירבה משפטו וגם שם אין שלום לו: אם בשבי ילך ביד מבקשי נפשו בדרך יהרגהו ולא ישאר לו שם וזרע בכל הארץ כי בקללת עולם ילך: וכן נכתב ונחרת בלחות השמים לעשות לו ביום הדין ולהכריתו מן הארץ:

​

פרק לא

ויקרבו אליו [אל יצחק] ויפן וינשקם ויחבקם כלם יחד וירד רוח הנבואה בפיו ויקח את לוי ביד ימינו ואת יהודה בשמאלו: ויפן אל לוי ויחל לברכו ראשונה ויאמר אליו יברך ה׳ אלהי הכל אדנֵי כל העולמים אותך ובניך בכל העולמים: ויתן ה׳ לך ולזרעך גדולה וכבוד וקרב אותך וזרעך אליו מכל הבשר לשרתו במקדשו כמלאכי הפנים וכקדושים כן יהיה זרע בניך לכבוד ולגדולה ולקדושה ויגדלם בכל העולמים: והיו נשיאים ושופטים וכהנים מכל זרע בני יעקב אשר דברי ה׳ בצדק ידברו וכל משפטיו בצדק ישפטו והגידו דרכיו ליעקב והראוּם לישראל ברכת ה׳ תושם בפיהם לברך כל זרע יקיר: לך קראה אמך שמך לוי ובאמת קראה שמך תלווה לה׳ תהיה ואוהב לכל בני יעקב שולחנו לך יהיה ואתה ובניך תאכלו עליו ובכל הדורות יהי שלחנך מלא ולא יחסר לך מאכלך לכל העולמים: וכל שונאיך לפניך יפלו וכל צריך יכרתו ויאבדו ומברכיך ברוכים הם וכל עם מארריך ארורים יהיו: וליהודה אמר יתן לך ה׳ כח ועצמה לדרוך על כל משנאיך נשיא תהיה אתה ואחד מבניך לבני יעקב שמך ושם בניך ילך ויעבור בכל הארץ והמדינה ויראו עמים מפניך וירעדו כל הגויים וכל העמים יחרדו: בך תהיה עזרת יעקב ובך תמצא ישועת ישראל: ובשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך וגדול יהיה השלום לכל זרע בניך מברכך ברוך וכל משנאיך ולוחציך ומקלליך יכרתו ויאבדו מן הארץ והיו ארורים:

פרק לה

ויאמר לה [לרבקה] יצחק אני ידעתי וראיתי את מעשי יעקב אשר אתנו כי בכל לבו יכבדנו ואֹהב את עשו בראשונה מיעקב מיום הולדו ועתה אהבתי את יעקב מעשו כי הרבה להרע מעשיו ואין בו צדק כי כל דרכו חמס ורשע סביבותיו: ועתה יפעם לבי על כל מעשיו ולא ינצל הוא וזרעו כי הם יעברו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים כי עזב את אלהי אברהם וילך אחרי נשיו אחרי הטמאה ואחרי שגגתן הוא ובניו: ואת אמרת לי כי אשביעהו כי לא יהרג את יעקב אם ישבע לא יקים את שבועתו ולא יעשה טוב כי אם רע: ועל בקשו להרוג את יעקב אחיו לא יצלח כי ביד יעקב ינתן ולא ימלט ובידו ירד: ואת אל תיראי על דבר יעקב כי שומר יעקב גדול הוא ועצום ונכבד ומהולל משומר עשו:

יצחק ליעקב ועשו: וכי ידרוש איש מכם רע לאחיו דעו כי מעתה כל אשר יבקש רעה לאחיו בידו יפול ונכרת מארץ החיים וזרעו יאבד מתחת השמים: וביום הקללה והמבוכה ובאש הבוערת והאוכלת כאשר שרף את סדום ככה ישרוף את ארצו ואת עירו ואת כל אשר לו ונמחה מספר עדות בני אדם ולא יבוא בספר החיים כי יאבד ועבר לקללת עולם : כי לכל הימים יהיה דינם כי תתחדש בשנאה ובקללה ובקצף ובצער ובחמה ובמכה ובחולי עולם: אני אדבר ואעידה בכם בני במשפט אשר יבוא על האשם אשר יחשוב רעת אחיו בלבבו ויבקש לעשות עוול לאחיו: