צוואת לוי

״ועתה בני שמרו את אשר אצווכם כי את אשר שמעתי מאבותיי גיליתי לכם. הנה נקיתי מפשעיכם ומעוונכם אשר תעשו באחרית העתים כי תתעו את ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת ה׳. ואתם תפשעו בישראל עד כי לא תשא אתכם ירושלם מפני רשעכם. ואתם תפוצו בשבי בין הגויים ותהיו שם לחרפה וּלאלה כי הבית אשר בו יבחר ה׳ ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק.

ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו בה׳ ותשאו ידכם לכל פשע ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל הגויים. בָני טהורים תהיו כשמים על הארץ ואתם אשר כאור הנכם כשמש וכירח תהיו. כי מה יעשו כל הגויים אם בחושך תלכו בפשעיכם ותבאנה קללות על שבטכם. והאור הניתן בתורה להאיר לכם ולכל איש אותו תחפצו לכבות. את קרבנות ה׳ תגזולו ומחלקיו תגנבו כל מבחר ובשאט נפש עם הזונות תאכלו. ובבצע כסף את מצוות ה׳ תורו ונשי איש תטמאו ועם זונות ומנאפות תתחברו ואת בנות הגויים לנשים תקחו והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה. ואתם בכהונתכם תרהבו ותתנשאו על בני איש וגם נגד מצוות אלהים תתרוממו. כי גם את הקדשים בלעג ובקלס תשקצו.

ועל כן המקדש אשר בו יבחר ה׳ לשממה יהיה בטומאתכם ואתם שבויים תהיו בין כל הגויים. ותהיו לשמצה להם ובושה וכלימת עולם במשפט אלהים וכל אשר ישנאו אתכם יגילו על מפלתכם. ואם לא על ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרוחמו אז לא ישאר איש מזרעכם על פני האדמה.

ועתה ידעתי כי שבעים שבועות תִתעו ואת הכהונה תחללו ואת הקרבנות תטמאו. ואת התורה תסירו ואת דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוּכות רשע ואנשים צדיקים תרדפו ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו. קדשיכם לשמה יהיו עד היסוד ומקום טהור לא יהיה לכם. והייתם לאלה ולזרא בין הגויים עד אשר ישקיף ה׳ עליכם וירחמכם ויקבל אתכם.

וכאשר שמעתם על דבר שבעים השבועות שמעו גם על דבר הכהונה. כי בכל יובל ויובל כהונה תהיה ובראשון אשר ראשון ימשח לכהונה גדול יהיה וכדבר איש אל אביו אל אלהים ידבר וכהנתו שלמה עם ה׳ תהיה. והשני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג והיתה כהונתו כבוד ועל ידי כל יתפאר: והכהן השלישי בעצב יקֻבל והרביעי יעֻנה כי רשע לרוב יתחבר נגדו וכל ישראל ישנאו איש את קרובו. והחמישי בחושך יתפש וכמהו גם הששי והשביעי. ועל כן לשבי ולבזה יהיו וארצם וכל יקומם יכחדו. ובשבוע החמישי ישובו אל ארצם השוממה ויחדשו את בית ה׳. ובשבוע השביעי יבואו כהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאווה עוברי חק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירביעו. והיה כי יקום ה׳ את נקמתו מהם תחדל הכהונה.

ואז יקים ה׳ כהן חדש אשר לו יגלו כל אמרות ה׳ והוא יעשה משפט אמת עלי אדמות במלאת הימים: ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך ויאיר באור הדעת כשמש ביום והוא יתגדל בארץ. הוא יזרח כשמש על הארץ ויסיר כל חושך מתחת השמים ושלום יהיה בכל הארץ. ישמחו השמים בימיו ותגל הארץ והעננים ישישו ודעת ה׳ תערה על האדמה כמֵי הימים ומלאכי הכבוד לפני ה׳ יגילו בו. והשמים יפתחו וממקדש הכבוד בקול אב כמו אברהם ליצחק כבוד אל עליון יערה עליו רוח דעת וקדושה תשכון עליו. כי הוא ימסור את גודל תפארת ה׳ לבניו באמת לעולם ולא יהי יורש לו לדור ודור עד עולם.

ולעת כהונתו ירבו העמים דעת על האדמה ובכהונתו יתם החטא והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו. והוא יפתח את שערי גן עדן ויסיר את החרב המפחידה את האדם ויתן לקדושים לאכול מעץ החיים. והוא יאסור את בליעל ויתן אומץ לבניו לרמוס את הרוחות הרעות. וישמח ה׳ בבניו ויתהלל בפי אשר אהבו לעולם. ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם אנכי אשמח וכל הקדושים ילבשו צדק״.

מהתנ״ך על פי סדר נבואת לוי

• וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃ וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה׃ (מלאכי ב, ח-ט)

• בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלְּלוֹ אֶת בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם: וְלֹא שְׁמַרְתֶּם מִשְׁמֶרֶת קָדָשָׁי וַתְּשִׂימוּן לְשֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי בְּמִקְדָּשִׁי לָכֶם: (יחזקאל מד, ז-ח)

• כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם: (יחזקאל כב, כו)

• הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ: (ירמיהו ב ח)

• גַּם כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ לִמְעוֹל מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם: (דברי הימים ב לו, יד)

• וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי: כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: (עזרא ט, א-ב)

• בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי: וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ׃ מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא׃ וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃ (מלאכי א, ו-ח)

• וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יהוה מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ מְבָזֶה אָכְלוֹ׃ וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהוָה׃ (מלאכי א, יב-יג)

• מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים׃ (איכה ד, יג)

• רובו של ספר מלאכי עוסק במעל הכהנים עד לאחרית הימים.

באחרית

• וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃ (מלאכי ג, כא)

• הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃ (מלאכי ג, א) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא׃ (מלאכי ב, ז)

ישעיהו

רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוָה וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר: וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם:

וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ: תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם: כִּי אֲנִי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם: וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה:

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי יְהוָה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם: (ישעיהו סא, א-יא)

א}שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: {ב}הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: {ג}כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה: {ד}הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ: {ה}קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן: {ו}שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת: (פ){ז}שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ: {ח}כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים: (ס){ט}עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יְהוָה עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין: {י}הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים: {יא}וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: (ס){יב}אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן: {יג}וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק: {יד}מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ: {טו}וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: {טז}וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה: (ישעיהו נא)

יחזקאל

וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי: (יחזקאל מד, טו-טז)

בצוואות בני יעקב

צוואת ראובן

ואשביעכם באלהי השמים לעשות אמת איש את קרובו ולהתהלך באהבה איש את אחיו. וקִרבו אל לוי בענוות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו. כי הוא יברך את ישראל ואת יהודה כי בו בחר ה׳ לכהן על פני כל העם. כי ללוי נתן אלהים את הכהונה וליהודה המלוכה איתו ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים. ועל כן הנני מצווכם לשמוע אל לוי כי הוא ידע את חוקת ה׳ והוא יחרוץ משפט ויקריב בעד כל ישראל עד קץ העתים. והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו ובתוככם יהי מלך עולם. והנני אומר לכם עוד כי תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו, כי אלהים יקום את נקמתם ואתם תמותו מות מרעים.

צוואת שמעון

ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב ולא יוכלו לעמוד בפני לוי כי ילחם את מלחמות ה׳ ויכניע את צבאכם: ומתי מספר תהיו ותחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם אבינו בברכותיו: ועתה בני שמעו אל לוי ואל יהודה ואל תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים: כי יקים ה׳ לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את כל הגוים ואת ישראל: ועל כן הנני מצווכם זאת אשר תצוו גם אתם את בניכם למען ישמרו זאת לדורותם.

צוואת יהודה

ועתה בני הנני מצוה אתכם אהבו את לוי למען תשארו ואל תתנשאו עליו למען אשר לא תשמדו. כי לי נתן אלהים את המלוכה ולו את הכהונה וישם את המלוכה תחת הכהונה. לי נתן את אשר על הארץ ולו את אשר בשמים. כי כאשר גבהו השמים מעל הארץ כן גבהה כהונת אלהים ממלכות הארץ ואם תסור בחטאה מאחרי ה׳ מלכות הארץ תמשל. כי מלאך ה׳ אמר אלי בלוי בחר ה׳ על פניך לקרבו אליו לאכל משולחנו ולהקריב לפניו בכורים ממטעמי בני ישראל.

צוואת יששכר

ויכבד ה׳ את לוי ואת יהודה גם בתוך בני יעקב ויתן ה׳ להם מורשת נחלה. ויתן ללוי את הכהונה וליהודה את המלוכה ועל כן שמעו אליהם ותהלכו בתמת אביכם.

צוואת נפתלי

ואתם תצוו את בניכם אחריכם אשר יתחברו אל לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובלוי יבורך יעקב. כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם ישראל ויקבוץ את הצדיקים מבין הגויים. וכי תעשו גם אתם בני את הטוב יברכוכם בני איש ומלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה יראו מכם וה׳ יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם.

צוואת גד

והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה כי מהם יקים ה׳ מושיע לישראל. כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו ויעשו כל רשע וכל רע וכל משחת בעיני ה׳.

צוואת יוסף

ואתם בני שמרו את מצוות ה׳ וכבדו את לוי ואת יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את כל הגוים ואת ישראל. כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלוף ומלכותי בינכם תאסף כסוכת נצרים אשר תחלוף עם קיץ.