החל מפרשת לך לך מספרת התורה את סיפור ישראל: יציאתו של אברהם מאור כשדים אל ארץ כנען, הבטחת הארץ לאבות, שעבוד העם במצרים, הושעתו, המסע במדבר וההגעה לירדן לפני הכניסה לארץ. מבחינה סיפורית והגיונית התורה אמורה להסתיים בהנחלת הארץ לשבטי ישראל וסגירת המעגל. אך במקום שהתורה תסתיים בתרועת הנצחונות המלחמתיים האדירים, עצירת השמש והירח באמצע היום והתנחלות השבטים בארץ - היא מסתיימת ברגע טרגי מאין כמהו: משה רואה את הארץ המובטחת מנגד בלא יכולת לבוא עדיו בגלל המוות שנגזר עליו. אף עין לא נשארת יבשה בקריאת הפסוקים האחרונים של ספר דברים.

​

בני ישראל, שהפכו בסוף ספר דברים לדמות סבילה, מגיעים לספר יהושע במיטבם. העם ישר, אמיץ, שומע לאלהיו ומכיר בערבות הדדית. מעולם, לא לפני ולא אחרי, היה העם במצב אמוני גבוה יותר: וַיעבֹד יִשׂרָאל את יְהוָה כל ימֵי יהֹושֻׁעַ וכֹל יְמי הַזְקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יהֹושֻׁעַ: ואיך לא שמנו לב שהתורה היא גם סיפור הצלחתו הרוחנית של עם ישראל? ומאלו הדברים עולה השאלה - האם יתכן והתורה לא תמה עם מות משה?

​

מקשרים שונים בין חמשת החומשים לספר יהושע ניתן להבין שהתורה ממשיכה ישירות אל ספר יהושע, ובאופן טבעי למדי: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר: מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אלו שני הפסוקים הראשונים בספר יהושע, מבחינה סיפורית לא עוברים ספר, אלא פסקה.

​

בחירתו של ה׳ ביהושע בן־נון כממשיך דרכו של משה

​

• מעמדו הנבואי של יהושע מתחזק בצורת המפגש עם מלאך ה׳, בניסוח זהה להתגלות במעמד הסנה למשה: וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן׃ (אף אם מדובר בנעל אחת)

• הטיית כידונו של יהושע על העיר עד מפלתה, כהטיית מטהו של משה על ים סוף: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר:

• ה׳ עצר את מי הירדן מלזרום מטה, בדומה לים סוף: אֲשׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף:

• הנהגה: בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו׃

• יהושע בן נון היה נביא, אלהים דבר אליו מיד ישירות - פנים אל פנים. דוגמא לכך במלחמת העי: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר: ה׳ הרי לא מדבר אל יהושע בחלום, ולא בחלום נטה יהושע ידו.

​

מהקשרים סיפוריים בין כל ספרי התורה לספר יהושע - אלו המצוות שקיים יהושע במצוות משה כהמשך ישיר לספר דברים. בספר יהושע ישנם 52 אזכורים למשה ע״ה, דבר שלא מצאנו באף אחד מספרי התנ״ך

​

• על בני ראובן, גד וחצי המנשה: וַיַּֽעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה׃ • יהושע מקים מזבח אבנים בהר עיבל ומקיים את מעמד הברכה והקללה: לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם׃ • יהושע מקיים את דברי משה על ביזת הערים המוחרמות כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה׃ • חלוקת הארץ עפ״י משה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ׃ • נחלת כלב בן יפונה: וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹֽדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃ • ערי המקלט: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בּיַד מֹשֶׁה׃ • ערי הלויים: וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה בַּגּוֹרָל׃ • חזרת בני ראובן, גד וחצי מנשה לנחלתם בעבר הירדן המערבי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן׃

​

נוכחות ה׳ - בניסים, אותות, מופתים וטקטיקה צבאית

​

• עצירת מי הירדן: וְהָיָה כּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד׃ • נפילת חומת יריחו: וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר׃ • עצירת השמש והירח בשמים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃ • ה׳ נלחם לישראל במלחמות הכיבוש: וְאֵת כּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהֹושֻׁעַ פַּעַם אֶחָת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃

​

​

מעמדו כספר מצוות - אם בספר יהושע ניתנו מצוות חדשות, הדבר עצמו מוכיח שהתורה לא נגמרה עם ספר דברים, ואכן כך הוא

​

• לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בֹּו יֹומָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹׂות כְּכׇל הַכָּתוּב בֹּו כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל׃

• וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתֹו וְאֶת כׇּל אשֶׁר לֹו כִּי עָבַר אֶת בּרִית יְהוָה וכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל׃עונשו של המועל בחרם לה׳:

• מצוות נוספות לעיר מקלט הרוצח בשגגה: וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם׃

• כריתת ברית, חוק ומשפט בשכם: וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם׃מעמד הארורים - הוראתו ניתנה בספר דברים, אך הביצוע קרה בספר יהושע.

• חזרה על מצוות מספר דברים: פרקים כג-כד - באף ספר מספרי הנ״ך אין חזרה על מצוות התורה.

• כתיבת ספר יהושע בספר התורה: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה׃

קשרים סיפוריים נוספים וסיום סיפורים שקרו בחמשת החומשים

​

• מילת העם היוצאים ממצרים לפני הכניסה לארץ הברית: וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ כִּי עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לְהִמּוֹל וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם׃ • שביתת המן: וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ 
 • הקמת מזבח בהר עיבל/הברכה והקללה כמצוות משה: אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה... וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה׃ לֹֽא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם׃ • יהושע מקיים את כל מצוות ה׳ למשה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה׃ • כיבוש עבר הירדן המערבי ע״י משה ונתינתו לראובני לגדי ולחצי המנשי הוא רק חלק מהסיפור, שממשיך ומסתיים בספר יהושע: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהו֤ה אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן׃ וַיְבָרְכֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם׃ • כלב בן יפונה מקבל את הנחלה שהובטחה לו על ידי משה: וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃ וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה׃ עַל כֵּן הָיְתָה חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ • נחלת בנות צלפחד מוזכרת פעמיים בספר וידבר, ממנה נלמדו חוקי הנחלות והורשתן. החלק האחרון בספר יהושע הוא קיום מצוות ה׳ בנוגע לנחלת בנות צלפחד: וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי יְהוָה נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן׃ • נחלות בני שמעון ולוי הן קיום של ברכת יעקב ׳אפיצם ביהודה אחלקם בישראל׳: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בּנֵי יְהוּדָה׃ • עם הכיבוש והחלוקה של הארץ לשבטים, יהושע קובע ערי המקלט נוספות לרוצח בשגגה, ומוסיף מצוות שאינן כתובות בתורה: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה: לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם׃ וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם׃ וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו לֹֽא יַסְגִּרוּ אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ כִּי בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם׃ וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ ואֶל בֵּיתוֹ אל הָעיר אשֶׁר נָס מִשּׁם׃ • נחלת הלוים: וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ׃ • קבורת עצמות יוסף היא קיום השבועה שהשביע את בני ישראל לפני מותו בספר בראשית: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה׃ • מות אלעזר הוא קיום הבטחת ה׳ לאברהם בברית הבתרים ״דור רביעי ישובו הנה״: וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם׃ • קיום שבועתו של ה׳: וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַֽאֲבוֹתָם וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ׃ וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְהוָה בְּיָדָם׃ לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא׃ • יהושע מתנבא בשכם ומסכם את כל המהלך של התורה, החל מההבטחה לאבות ועד לישיבת העם בארץ: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרֽים׃ ....וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים: • מות יהושע: וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃ וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ׃ וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶארִכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃

​

​

סטטיסטיקה

​

בשלב זה כבר לא מפתיע לגלות שאפילו סטטיסטיקה באה לעזר. ד״ר יוסף קליין מאוניברסיטת בר אילן שם לב שרוב פסוקי התורה, 72% מהם, מתחילים באות ו׳. כשחילק את תוצאות הספירה לספרים והניח בגרף, התקבלה התוצאה הבאה: מ׳בראשית׳ שם כמות הפסוקים המתחילים באות ו׳ היא הגדולה ביותר ועד ׳וידבר׳ ישנה ירידה אחידה עד לספר ׳דברים׳, בספר דברים ״נשבר״ הגרף (גרף ימני).

כאשר ד״ר קליין הוסיף את מספר הפסוקים שמתחילים באות ו׳ מספר ׳יהושע׳ לספר ׳דברים׳ התקבלה תוצאה שמבחינה סטטיסטית אינה יכולה להיות מקרית (גרף שמאלי). כמות הפסוקים המתחילים באות ו׳ נותן את התוצאה R=0.9995, כי R=1 מהווה תוצאה מדוייקת, מתוכננת ואף נדירה, שמוכיחה את תוצאות המחקר הספרותי.

​

ספר יהושע חלק מהנוסח השומרוני לתורה

​

גם הנוסח השומרוני לתורה מוכיח את הגילוי - לשומרונים רק חמשת חומשי התורה וספר יהושע, השומרונים אינם מקבלים את ספרי הנביאים או הכתובים, ואף לא את ירושלים כעיר הבחירה, וזו הסיבה: בעקבות חטאי ישראל שלאחר התפצלות הממלכה, הגלה ה׳ את 9 השבטים לאשור (רק 9 הוגלו, יהודה בנימין ושמעון שבתוך יהודה ושבט לוי כמובן, נשארו). מלך אשור, שנהג להחליף בין האוכלוסיות שכבש על מנת שלא ילחמו על אדמתם וימרדו, לקח את תשעת השבטים אל מעבר לנהר גוזן, ואת העמים עובדי האלילים שחיו שם שלח לישראל, לשומרון. כשהגיעו הללו לארץ, לא יראו את ה׳ ולא שמרו את המצוות הקשורות בארץ, ועל כן ה׳ שלח בהם חיות טרף. בעקבות זאת מלך אשור שלח לשומרון כהן: וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה: וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת יְהוָה וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עד היום הם מחזיקים בתורה המלאה שקיבלו - והיא התורה השלמה הכוללת את ספר יהושע. קראו על הסיפור האמיתי של השומרונים.

​

הנה הראינו כי ספר יהושע הוא חלק מן תורה, וגם אם הוציאוהו ממנה עלינו אנו לחזירו למקומו הראוי אם בקריאה ואם בלימוד, ובעיקר מתוך הבנה שהתורה לא הסתיימה לפני שה׳ מילא את הבטחתו לאבותינו והביא את עמו לנחול את ארצו: לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא: (יהושע כא, מה) ואל פרקיו האחרונים של ספר יהושע מצטרפים שני פרקים וקצת מספר שופטים, שמקומם הנכון באמת הוא תוך ספר יהושע, והם סיכום והגדרת מצבם האמוני של ישראל, ואף אזהרה לעתיד על כל הרעה שתתרחש מן הגויים האוייבים אשר השאיר ה׳ ללמד בם את אלו שלא ידעו דרכיו.

פרקי סיום התורה בשופטים