מה שבכחול עבר לטבלה:

אלה עקרונות הלוח:

1. ​​השנה מתחילה קרוב ככל האפשר ליום השויון האביבי.

2. ראש השנה חל תמיד ביום רביעי, יום בריאת המאורות.

3. השנה בת 364 ימים המתחלקים ל- 52 שבועות.

4. ישנם 12 חדשים בשנה, בני 30 יום כל אחד.

5. השנה מתחלקת לארבע עונות בנות 13 שבועות כל אחת, שהם 3 חדשים ויום פגוש שבין עונה לעונה.

6. כל מועד חל ביומו הקבוע בשבוע.

7. לעולם לא יחול מקרא קודש של מועד ביום השבת.

   
   

הלוח בספר חנוך

׳ויברא ה׳ את כל הבריות למענו ויחלק לעתים ומן העתים עשה שנים ומן השנים קבע ירחים ומן הירחים ימים ויקבע שבעה ימים ובהם קבע שעות ואת השעות מדד לחלקים למען יחשב האדם את העתים׳.

חנוך בן ירד, דור שביעי לאדם הראשון, הוא איש צדיק עליו התורה מעידה: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים: (בראשית ה, כד). חנוך ופעלו מוזכרים גם בספר היובלים, בכמה מצוואות השבטים, ספר בן סירא, ספר דברי שלמה - כולם נחשבו בעבר לספרים ׳חיצוניים׳ לספרות הקודש של ישראל, עד לגילויים בין עשרות עותקי מגילות התנ״ך ומגילות עבודת הכהונה בבית המקדש.

ספר חנוך שנכתב לפני המבול, הוא ראש להבנת מבנה הארץ, הזמנים ותנועת המאורות: ״הוא היה הראשון מבני האדם אשר למד ספר כתב ומדע וחכמה ויכתוב את אותות השמים כסדרם בספר למען ידעו בני האדם את זמן השנים לסדרם ולירחיהם. הוא החל לכתוב עדות ויעד על משפחת האדם ותולדות הארץ ושבועות היובלים אמר ויגד את ימי השנים וסדר הירחים ויאמר את שבתות השנה כאשר הגדנהו״ (יובלים)

חנוך ב

לתאור הרקיע הרביעי נוספו 4 קטעים הנראים כלקוחים מתוך ׳ספר המאורות׳:

״ובשער הראשון יצא שנים וארבעים יום ובשני חמישה ושלשים יום ובשלישי חמישה ושלושים יום וברביעי חמישה ושלושים יום ובחמישי חמישה ושלושים יום ובשישי שנים וארבעים יום ועוד ישוב לאחריו מן השער השישי לפי תקופת הזמנים ובא דרך השער החמישי חמישה ושלושים יום דרך השני חמישה ושלושים יום וכן יכלו ימי כל השנה לפי מחזור ארבע העתים״

·      ״ועוד העלוני האנשים ההם למערב הרקיע ויראוני ששה שערים גדולים פתוחים לפי תקופת שערי המזרח לעומתם אשר בהם יבוא השמש ולפי מספר הימים שלוש מאות וששים וחמישה ורבע כן ישקע בשערי המערב.

·      מסלול נוסף לשמש: ״ועוד חשבון לשמש הראוני האנשים ההם בשער הראשון יבוא ימים שלושים ואחד למקומות השמש כמשפט. בשער השני ימים שלושים וחמישה כמשפט בשלישי ימים שלושים כמשפט ברביעי ימים שלושים כמשפט בחמישי ימים שלושים ואחד שלא כמשפט בששי ימים שלושים ואחד כמשפט בשביעי ימים שלושים כמשפט בשמיני ימים שלושים ואחד שלא כמשפט בתשיעי ימים שלושים ואחד כמשפט בעשירי שלושים ואחד בעשתי עשר שלושים ואחד בשנים העשר ימים עשרים ושנים כמשפט.״ (סה״כ 364)

·       

חנוך א

·      ויראני את כל חוקי המאורות וממשלתם לכל יום ולכל מועד ולכל שנה ולצאתם ולמשפטם בכל חודש ובכל שבוע.

·      ובזה ישלים השמש את מחלקותיו ושב והקיף את מחלקותיו והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה ימים.

·      כן ראיתי את תקופותיהם לפי סדר חדשיהם בזרוח ובהעריב השמש בימים ההם, ועודף השמש והכוכבים יגיע לששה ימים בחמש שנים ששת הימים יגיעו לשלושים יום וחסרו השמש והכוכבים חודש שלושים יום. בעת צאתו יראה לשלושה חדשים שלושים יום החודש, ולשלושה חדשים יראה תשעה ועשרים יום החודש. וישלים התמעטותו בתקופתו הראשונה בשער הראשון במאה ושבעים ושבעה יום. ואת חסרון חמשת הימים מתקופת השמש ישלים כאשר ישלים את תקופתו כמשטר הכוכבים. בשלוש שנים יהיו אלף תשעים ושנים ימים ובחמש שנים אלף שמונה מאות ועשרים יום ובשמונה שנים יהיו אלפים ותשע מאות ושנים עשר יום. ובשלוש שנים יגיעו ימי הירח לאלף וששים ושנים בשלוש שנים ובחמש שנים יהיו אלף ושבע מאות ושבעים יום ויחסרו חמישים יום. ובשמונה שנים יהיו לירח אלפים שמונה מאות ושלושים ושנים ימים והיו כל הימים אשר יחסרו בשמונה שנים שמונים יום. והשמש והכוכבים יוציאו את כל השנים לנכון ולא יעדיפו או יחסירו את מושבותם יום אחד עד עולם ושלמו את השנים בצדק נכון שלוש מאות וששים וארבעה ימים[1]. והשנה תשלם לנכון לפי מושבות העולם ומושב השמש הזורח מן השערים אשר בהם יזרח ויעריב.

·      מהלך החודש לפי השמש 30 ימים: זהו חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם כמספר אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום, עם שרי האלפים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה.

·      ובימי האותות יתעו אנשים ולא יחשבום בחשבון השנה כי טועים הם האנשים ולא ידעום כמשפטם כי הם בחשבון השנה יבואו ובאמת ירשמו עד עולם. אחד בשער החמישי ואחד בשער הששי ואחד בשני ואחד בשלישי והשנה תשלם בשלוש מאות וארבעה וששים יום והדבר קיים והחשבון שלם[2]. כי את האותות והזמנים והשנים והימים הראני אוריאל המלאך אשר אדון הכבוד שמהו לעולם על כל מאורות השמים בשמים ובתבל למשול על פני השמים ולהֵראות על הארץ ולהיות מנהיגי היום והלילה והם השמש והירח והכוכבים וכל הבריות הסובבות בכל מרכבות השמים.

נבואה: ובימים ההם ענה אוריאל המלאך ויאמר אלי חנוך הנה הראיתיך ואגל לך הכל למען תראה את השמש ואת הירח ואת מנהיגי כוכבי השמים ואת המלאכים המסובבים אותם ומעשיהם ועתיהם ומוצאיהם. ובימי החוטאים תקצרנה השנים וזרעם באדמותיהם ובשדותיהם יאחר וכל דבר על הארץ ישונה ולא יראה בעתו. והשמים יעצרו והגשם יכלא ופרי האדמה בימים ההם אפל יהיה ולא יגדל בזמנו ופרי העץ יכלא. והירח ישנה את חוקו ולא יראה בעתו ובימים ההם יראה השמש בשמים והיה מהלך בקצות המרכבה הגדולה במערב והרבה להאיר ממשפט האור, ובצורת גדולה תבא בקצות העגלות אשר במערב. ורבים מראשי הכוכבים יעברו חוקם ולא יראו בזמנם המיועד וחדל משטר הכוכבים. ויושבי הארץ יטעו בהם במחשבותם ויסורו מדרכיהם ויחטאו כי לאלהים יחשבום ורבתה הרעה עליהם ומשפט יבוא עליהם לאבד הכל.

·       

[1] על הירח שמשחית את ההזמנים מספר היובלים: ״והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים ויקדים משנה לשנה עשרה ימים. על כן תבואנה להם שנים אשר בהן ישחיתו ויעשו יום העדות לבוז ולטומאה. ובלבלו כל ימי קודש בטמאים ויום טומאה ביום קודש כי ישחיתו הירחים והשבתות והחגים והיובלים. על כן אני מצווה ומעיד בך (משה) למען תעיד בהם כי אחרי מותך ישחיתו בניך ולא יעשו את השנה שלוש מאות שישים וארבעה ימים ויתעו בראש חודש ושבת ומועד וחג.״ (ו) ראו את תאריך חג השבועות שנשחת מועדו בטבלת השוואת חנוך והיובלים עם מגילות המועדים עמ׳)

[2] אלו השערים בהם עוברת השמש בימי האותות - הימים הפגושים שבכל עונה.

ראש השנה בחודש הראשון - יום מועד (חנוך ב)

בחודש הראשון ביום מועד לחודש הראשון ביום הראשון אני חנוך לבדי הייתי בביתי ואנוח על משכבי ואישן.

השתנות אורכי היום והלילה בהתאם לארבעת עונות השנה - השמש עוברת דרך שבעה שערים במזרח ושבעה במערב, שהראשון והגדול בהם הוא האמצעי - השער הרביעי שנמא מעל קו המשווה והוא נקודת התחלת מסלול השמש.

רבעון ראשון מתחיל בשער הרביעי הנמצא מעל קו המשווה: "וזה חוק המאורות הראשון למאור השמש מוצאו בשערי מזרח השמים ומבואו בשערי מערב השמים. בחודש הראשון יצא השמש בשער הרביעי והוא הגדול משבעת השערים במזרח (מעל קו המשווה) ולו שנים עשר חלונות פתוחים לרווחה מהם תצא אש כשהם נפתחים בעתם. והשמש יצא דרך השער הרביעי ויזרח בשמים שלשים בוקר ויעריב ויבוא בשער הרביעי במערב השמים. בחודש הזה ילך היום ויארך והלילה ילך וקצר בתשיעית והוא חלק אחד עד הבוקר השלושים. אז היום יגיע לנכון לעשרה חלקים והלילה לנכון לשמונה חלקים. בחודש השני יצא השמש משער המזרח החמישי ובא בשער החמישי במערב וכך יזרח שלושים בוקר. בחודש ההוא יארך היום והיה לאחד עשר חלקים והלילה יקצר והיה והיה לשבעה חלקים. בחודש השלישי שב ויצא מן שער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב שלשים ואחד בוקר על פי האות שלו. ביום ההוא יארך היום מן הלילה והיום יהיה פי שנים מן הלילה והיה היום לשנים עשר חלקים והלילה יקצר והיה לששה חלקים ושב השמש למזרח. 

רבעון שני מתחיל בשער השביעי הוא הצפוני ביותר ומהווה את נקודת ההיפוך הקיצית:ובחודש הרביעי יצא מן השער השביעי במזרח ובא בשער השביעי במערב וכעבור שלושים בוקר יקצר היום בחלק אחד בדיוק והיה היום לאחד עשר חלקים והלילה לשבעה. בחודש החמישי יצא השמש בשער הששי לשלושים בוקר והעריב בשער המערב הששי. ביום ההוא יחסר היום שני חלקים והיה היום לעשרה חלקים והלילה לשמונה חלקים. ובחודש הששי יצא השמש וזרח מהשער החמישי לשלשים ואחד בוקר לפי האות שלו ובא בשער החמישי במערב. ביום ההוא ישוה אור היום ללילה והלילה יהיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים. 

רבעון שלישי מתחיל ביום השויון הסתוי בחזור השמש בשער הרביעי:בחדש השביעי יצא השמש בשער הרביעי ובא בשער הרביעי במערב לשלושים בוקר. וביום ההוא יארך הלילה מן היום והיום יקצר עד הבוקר השלושים והלילה יהיה נכון לעשרה חלקים והיום לשמונה חלקים. ובחודש השמיני יצא השמש מן השער השלישי במזרח ובא בשער השלישי במערב שלושים בוקר ושב אל המזרח. וביום ההוא יהיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים. ובחודש התשיעי יצא השמש מן השער השני במזרח ובא והעריב בשער השני וזרח שלושים ואחד בוקר לפי האות שלו. ביום ההוא יארך הלילה והיה פי שנים מן היום והלילה יהיה נכון לשנים עשר חלקים והיום לששה. 

רבעון רביעי מתחיל בנקודת ההיפוך החרפית בשער הראשון, הדרומי ביותר: ובחודש העשירי יצא השמש מן השער הראשון במזרח והעריב בשער הראשון במערב השמים לשלושים בוקר ובלילה ההוא ימעט הלילה בארכו בתשיעית והיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים. בחודש עשתי עשר יצא השמש מן השער השני במזרח ובא בשער השני במערב השמים לשלשים בוקר ושב למזרח. ביום ההוא ימעט הלילה בארכו והיה הלילה לעשרה חלקים והיום לשמונה. בחודש השנים עשר יזרח בשער השלישי לשלשים ואחד בוקר לפי האות שלו והעריב בשער השלישי במערב השמים. ביום ההוא יתמעט הלילה והיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים ושוה הלילה ליום. ובזה ישלים השמש את מחלקותיו ושב והקיף את מחלקותיו והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה ימים׳. ​

אורכי היום והלילה מיוצגים בתופעה ידועה הנקראת ׳אנלמה׳, במסלולו השמש עולה מעלה עם הצפינו ומנמיך מטה בהדרימו:

״ואורך היום והלילה וקוצר היום והלילה נבדלים הם בשל מהלך השמש אשר יעלה מעלה לקצר את היום ולהאריך את הלילה. על כן יארך מהלכו מיום ליום ויקצר מהלכו מלילה ללילה. ויצא המאור הגדול שנקרא שמש לעולמי עולמים כאשר צוה ה׳ כצאתו כן יבוא ולא יתמעט ולא ינוח כי אם ירוץ יומם ולילה."