עקרונות הלוח במגילות המקדש

אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד

מאמרים על לוח השנה המקראי

לוח השנה לפיו חיו אבותינו ואשר ניתן לכל יושבי הארץ בידי חנוך בן ירד, נחשף בעקבות גילוי מגילות מדבר יהודה. מאות כתבי קודש ורשומות מועדים וסדרי כהונה, ובינהם גם ספר חנוך וספר היובלים, מציגים לוח שנה זהה ואחיד אשר עקרונותיו משתקפים גם בתנ״ך. הלוח בן 364 ימים, 12 חדשים המקיימים 4 רבעונים בני 91 ימים, ובו כל מועד חל ביומו הקבוע בשבוע. הלוח הוחלף ללוח ההלכתי עם התחלף השלטון ביהודה, ומאמצים גדולים נעשו להסתירו, בינהם הוצאה במזיד של ספר חנוך וספר היובלים מכלל כתבי הקודש של ישראל. במאמרים הבאים מובאות מירב חקירותינו ומסקנותינו בדבר לוח השנה המקראי, קורותיו ועקרונותיו, וכן שחזור מלא של לוח המועדים, המאפשר לחזור ולקיימם בזמנם המיועד.

עקרונות הלוח במגילות המקדש

הלוח הכהני שוחזר ממספר מגילות מרכזיות:

מגילת המועדים, המפרטת את סדר המועדים וזמניהם,

מגילת משמרות הכהנים, המתעדת את סדרי עבודת הכהנים במקדש לפי הלוח, ס

מגילת מקצת מעשי התורה הפותחת בפירוט הלוח ומועדיו.

בכל המגילות הללו מופיע לוח שמתחיל באביב ביום ד׳, יום בריאת המאורות, ומתבסס על מהלך השמש בלבד, ולו אותם מאפיינים: 364 ימים בשנה, 12 חודשים בני 30 יום, 4 ימים נוספים בנקודות המעבר בין העונות, וכל מועד חל ביום קבוע השבוע.

זהו הלוח המקורי ששימש את ישראל עד שהוחלף בידי הפרושים.

חלק מהמגילות שנמצאו עם מגילות התנ״ך וספרי חנוך, היובלים והצוואות, הן מגילות שאין להן אח ורע באף אתר גילוי. מדובר במגילות המתארות את פעילות הכהנים בבית המקדש לאורך שנים רבות, ולא קיימת קהילה או גוף על פני האדמה להן יכולות להיות מיוחסות מגילות אלה. הכתוב בהם, שיכול להפוך על פניו את הסדר הרבני הקיים - אם בעניין גדול כעניין לוח השנה ואם בעניין אופן קיום המצוות המשיק לתורה הכתובה ורחוק מההלכת הבעל פה. אך מסיבת־מה, אין חוקר ודורש על האמת, והסדר הקלוקל על כנו נשמר. הלא מיום הבדלת הכהנים לעבודת ה׳, הם ורק הם היו העוסקים בקודש ומורי התורה, כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא: (מלאכי ב, ז) וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר: וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה: (ויקרא י, י-יא) ה׳ ית׳ בעצמו הבדיל בין משפחה למשפחה ובין איש לאיש, והפקיד קצתן על דברים ידועים וקצתן על דברים אחרים כפי כח נפש כל אחד הידוע לה׳ לבדו, וצווה שעבודת המקדש תהיה לבד לאהרן ולזרעו אחריו וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: (וידבר ג, י), ומכל בני אהרן יבדיל ה׳ איש אחד יהיה כהן גדול.

לוח השנה במגילת המשמרות / מגילת מחלקות הכהנים

הכהנים עבדו את עבודת המקדש 24 שעות ביממה במשך כל השנה, דוד המלך ע״ה סידר את משפחות הכהנים למחלקות, מדי שבוע הוחלפה משמרת בשרות הקודש. סדר המחלקות במגילה מתאים לסדר המשמרות אותן סידרו דוד המלך וצדוק הכהן ע״ה ככתוב: וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם׃ וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי׃ לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי׃ לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי׃ לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי׃ לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי׃ לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר׃ לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר׃ לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר׃ לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר׃ לִפְתַחְיָה תִּשְׁעָה עָשָׂר לִיחֶזְקֵאל הָעֶשְׂרִים׃ לְיָכִין אֶחָד וְעֶשְׂרִים לְגָמוּל שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים׃ לִדְלָיָהוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים׃ אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים א כד, א-יט)לפי המגילה, בכל אחת משבתות השנה משרתת אחת מעשרים וארבע המחלקות כשבמגילה עדות כתובה של מספר שנים רב בהם קוימו המועדים ביומם הקבוע. המספר שליד כל שם מציין את היום בשבוע, לדוגמה: מעוזיה שרת ביום זבח הפסח, יום שלישי הוא ה - 14.1.

מגילת המקדש

המגילה מכילה את המועדים, קרבנותיהם ועבודת בית המקדש באותם התאריכים המתוארים במגילת המשמרות. ראש השנה מתגלה גם כאן כמקרא קודש: ׳ובאחד לחודש ה‏ראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי‏ השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו:׳כמו כן תאריכי המועדים נשמרו ברובם במגילה, והם זהים לתאריכי המועדים בתורה, בספר היובלים, במגילת מחלקות הכהונה (המשמרות) ובמגילת המועדים.ניתן לנווט בקלות בין נושאים במגילת המקדש המלאה.

מגילת תהלות 11QPs

364 ימים בשנה, 52 שבועות

"… ויהי דוד בן ישי חכם, יאיר כאור השמש סופר ונבון ותמים בכול דרכיו …לו נתן ה' רוח נכונה ואורה ויכתוב תהילים …. לכול ימי השנה, ארבע ושישם ושלוש מאות, ולקורבן השבתות, שני[י]ם וחמישים שיר …".

סיכום מועדים

3 רגלים - חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות - כולם חלים ב- 15 לחודש ולא במקרה, הלוח מדוייק ומתוכנן להפליא.
2 חגים בני 7 ימים - חג המצות וחג הסוכות.
2 ימי עצרת - ביום השביעי של חג המצות וביום השמיני של חג הסוכות (בימינו נקרא שמחת תורה ובתורה נקרא שמיני עצרת: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט, לה)
4 ימי בכורים: שעורה (הנף העומר), חיטה (חג השבועות) , תירוש ויצהר
6 שבתונים: יום השבת, יום זכרון תרועה, יום הכפורים, היום הראשון והיום השמיני של סכות, והשמיטה נקראת שנת שבתון.
12 ראשי חדשים.
22 מקראי קודש כמספר האותיות.
52 שבתות בשנה.