בתורה, יובלים, חנוך

הלכה

מגילות

מספר ימים משתנה

353-355 בשנה לא מעוברת

383-385 בשנה מעוברת

מספר ימים קבוע - 364

״ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה״ (יובלים)

364 ימים

מספר ימי השנה

מספר שבתות לא קבוע 50-51 בשנה לא מעוברת, 54-55 בשנה מעוברת

מספר שבתות קבוע בשנה 52: ״ויהי כל ימי שבת קודש ומצווה חמישים ושתים ימים בכל שנה תמימה״ (יובלים)

52 שבתות בתאריך קבוע

מספר שבתות השנה

השנה מתחילה בחודש השביעי, בסתיו.

השנה מתחילה בחודש האביב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ (שמות יב, כ)

באביב, בחודש הראשון

תחילת השנה

ישנו איסור ההלכתי ״לא אד״ו ראש״ לפיו לעולם לא יחול ראש השנה ביום רביעי.

ביום הרביעי נבראו המאורות והחל חישוב הזמנים: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: (בראשית א, יד)

יום רביעי

יום ראש השנה

אורך חדשים נקבע לפי תקופת הירח , נע בין 28-30 ימים לפי הלוח הבבלי .

30 ימים בחודש, הוא יֶרַח :

וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: (במדבר כ, כט); וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם: (דברים לד, ח), וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים: (דברים כא, יג)

״ויהי אוריאל מספר לי שלושים יום ושלושים לילה ופיו אינו פוסק מדבר ואני לא חדלתי לכתוב את כל האותות לכל בריאה.״ (חנוך)

30 ימים

מספר ימים בחודש

תחילת חדשים בימים קבועים, ואזהרה ממועדי הגויים ״כי ישכחו מועד וברית והלכו במועדי הגויים אחרי תעתועיהם ואחרי אוולת דעתם״ (יובלים), ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״ (ויקרא יח, ג)

בתחילה נקבע על פי עדות ראייה, האסורה על פי ספר היובלים: ״והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים ויקדים משנה לשנה עשרה ימים. על כן תבואנה להם שנים אשר בהן ישחיתו ויעשו יום העדות לבוז ולטומאה ובלבלו כל ימי קודש בטמאים ויום טומאה ביום קודש כי ישחיתו הירחים והשבתות והחגים והיובלים״ (יובלים)

ביום קבוע

תחילת החודש

4 רבעונים שוים, שלושת החדשים בכל רבעון מתחילים בהתאמה בימים ד,ו,א.

כאמור האיסור ״לא בימים אד״ו ראש חודש״, ואם האיסור מבטל את תחילת החודש אם יראה הירח בימים אלו.

א, ד, ו

ימי ראשי חדשים

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י)

בוטלו מקראי קודש בראשי חדשים.

ראשי חודשים הם מקרא קודש

ראשי חודשים הם מקרא קודש

12 חדשים בספר חנוך, ביובלים ובתנ״ך, בו שמואל הנביא ודוד המלך סידרו מחלקה אחת לכל חודש לשרות המלך: הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ החודש האחרון: הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף: (דברי הימים א כד)

כבלוח הבבלי, בכל 9 מתוך 17 שנים מוסיפים חודש, ובכל התנ״ך לא תמצא חודש שמספרו 13, או חודש אדר ב׳, או ׳עיבור שנה׳.

ולמה ׳עיבור׳ ולא השלמה? מה הקשר לזיווג, שבגינו השנה מתעברת כאשה, אם לא הקשר האלילי שבין השמש ללבנה?

12 חדשים. תחילת החדשים וימיהם מצויינים במגילת המשמרות ומגילת המועדים

מספר חדשים בשנה

לחדשים שמות אלילים בבליים, לדוגמא: tašrītu – אליל החודש השביעי, ṭebētu – החודש העשירי, ayyāru – החודש השני וכן כולם. וכתוב: וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ׃ (שמות כג, יג)

שמות מספריים בתנ״ך , בספר חנוך ובספר היובלים

שמות מספריים

שמות החדשים

״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה כתובים וקיימים הם לעדות לעולם. וישימם נח לו לחגים לדורות עולם כי היה לו בהם זכרון. באחד לחודש הראשון נאמר לו כי יעשה תיבה ובו יבשה האדמה ויפתח ויראה את הארץ. ובאחד לחדש הרביעי נסגר פי מעמקי תהום תחתיה והאחד לחודש השביעי נפתח כל פי מעמקי הארץ ויחלו המים לרדת את תהם תחתיה. ובאחד לחדש העשירי נראו ראשי ההרים וישמח נח. ועל כן שם אותם לו לחגים לזכרון עד עולם וכה הם שוּמים״ (יובלים)

״חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה אשר ינהיגום בסדר הכוכבים ויבואו אתם.״ (חנוך)

בתלמוד הבבלי מצויינות ארבע ׳תקופות׳, אך כדרכי בבל, הן משקפות את המזלות. חוברים אליהן מנהגים אליליים: ברכת החמה או ׳קידוש החמה׳, ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות, הלא נזכרים בתורה אלא באזהרה: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם: (דברים ד, יט)

כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ׃ וַיֵּֿלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי׃(דברים יז, ב-ג)

מגילת המבול

תחילת עונות השנה: בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית ח, יג), בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים: (בראשית ח, ה), דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: (ויקרא כג, כד)

אין התייחסות לעונות/רבעונים

הרבעונים, כל אחד בן 13 שבועות, נקבעים על פי מסלול השמש בארבע נקודות אסטרונומיות ידועות: יום השויון האביבי, יום היפוך הקיץ, יום השויון הסתוי, נקודת היפוך החורף.

״ויעלום על לחות השמים שלושה עשר שבועות כל אחד מהם מזה עד זה זכרון מהראשון עד השני מהשני עד השלישי מהשלישי עד הרביעי:״

אורך קבוע 91 ימים 13 שבועות

אותות השמש לחלוקת השנה לעונות מתבטא במסלול השמש

״ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה כי הכל יבוא אליהם כעדותם ולא יאבדו ולא ישחיתו חג״ (יובלים)

הראשון של חג המצות - תמיד יום ד׳

יום הכפורים - תמיד יום ו׳

הראשון של סכות - תמיד יום ד׳

שמיני עצרת - יום ד׳

אין למועדים ימים קבועים, בניגוד לתורה, אדם קובע את מועדי ה׳, והחיל איסורים שאין להם מקור בתורה:

לא בד״ו הראשון של חג המצות

לא אג"ו יום הכפורים

לא אד"ו הראשון של סוכות

לא אד״ו שמיני עצרת

יום קבוע בשבוע למועדים:

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: (ויקרא כג, ד)

לשבת קדושה עצמית ולעולם לא יחול בה מועד, המועד והשבת תמיד מצויינים בתנ״ך בנפרד: וְהִשְׁבַּתִּי כל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ: (הושע ב, יג)

לרוב, המועדים חלים בשבת, גם יום הכפורים בו העינוי והצום גורמים לחילול השבת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: (ישעיהו נח, יג) עונג שבת׳ בהלכה הוצא מהקשרו, ומעודד קיום יחסי אישות שתוצאתם טומאה, ובכך חילול קדושת השבת.

אף מועד לא חל בשבת

מועדים לא בשבת אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָֹה: (ויקרא כג, לז)

כל מועדי התורה כולל ארבעת מועדי הבכורים וקרבן העצים מובאים בספר היובלים.

שינוי מועדים: יום זכרון תרועה הפך לראש השנה, שמיני עצרת הפך ל׳שמחת תורה׳, ביטול מקראי קודש, ביטול בכורי תירוש ובכורי יצהר, הוספת מועדים על התורה: מנהגי אבלות בספירת העומר, מצוות חנוכה, מצוות פורים שה׳ לא צוום.

כל מועדי התורה ומועדי בכורי תירוש ויצהר, קרבן העצים

מועדי התורה

בספר היובלים ספירת שבועות שנים ויובלים מהבריאה, מעוגנים במצוות התורה, וגם בספר חנוך.

איבוד ספרית שנת השמיטה והיובל, ואיתה ביטול המצוות הקשורות אליה כמו שמיטת חובות, שחרור עבדים ושיבה לנחלה.

במגילות

שמיטה ויובל

הלוח מבוסס על מחזור שביעוני - 7 ימים בשבוע, 7 ימי חג המצות וחג הסכות, ספירת 7 שבועות בין מועדי הביכורים, שמיטה מדי 7 שנים ויובל מדי 49 שנים, על כן נמצא במנורת הזהב, העשויה מקשה אחת, שבעה קנים.

אין התייחסות למספר שבע.

מספר קודש

7

30 ימים בכל 24 שנים.

בכל שנה יש הפרש בן 11 ימים בין הלוח בן 354 ימים לשנת השמש שבה 365.25

את ההפרש מאפסים בשיטת ׳הלוח המטוני׳ - הוספת חודש מדי שנתיים לערך (7 עיבורים בכל 19 שנים).

אין אזכור במגילות

הימים העודפים

חזרה מדוייקת בכל 28 שנים

חזרה מושלמת מתרחשת רק מדי 689,472 שנים (יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי פרק י"א).

חזרה לנקודת ההתחלה