שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קׇדְשֶׁךָ
בגידת כהני בית שני
גם נקרא - אפוקריפון ירמיה
״ואשוב ונתתים ביד בני אהרון שבעים שנה ומשלו בני אהרון בהמה, ולא יתהלכו בדרכי אשר אנוכי מצוך אשר תעיד בהם. ויעשו גם הם את הרע בעיני, ככל אשר עשו ישראל בימי ממלכתו הראשונים, מלבד העולים רישונה מארץ שבים לבנות את המקדש. ואדברה בהמה ואשלחה אליהם מצוה ויבינו בכול אשר עזבו הם ואבותיהם. ומתום הדור ההוא ביובל השביעי לחרבן הארץ, ישכחו חוק ומועד ושבת וברית ויפרו הכול. ויעשו הרע בעיני והסתרתי פני מהמה ונתתים ביד איביהם והסגרתים לחרב, והשארתי פליטים למען אשר לא יכלו בחמתי ובהסתר פני מהם. ומשלו בהמה מלאכי המשטמות ומאסתים // וישובו ויעשו את הרע בעיני ויתהלכו בשרירות
ואת ביתי ומזבחי ואת מקדש הקדש // נעשה כן // כי אלה יבואו עליהם // ותהי ממשלת בליעל בהם להסגירם לחרב שבוע שנים. וביובל ההוא יהיו מפרים את כול חקותי ואת כל מצותי אשר אצוה אותם. ואשלח ביד עבדי הנביאים ויחלו להריב אלה באלה שנים שבעים מיום הפר האלה והברית אשר יפרו. ונתתים ביד מלאכי המשטמות ומשלו בהם ולא ידעו ולא יבינו כי קצפתי עליהם במועלם אשר עזבוני. ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו להתגבר להון ולבצע ולחמס ואיש אשר לרעהו יגזולו ויעשוקו איש את רעהו את מקדשי יטמאו את שבתותי יחללו את מועדי ישכחו ובבני נכר יחללו את זרעם כוהניהם יחמסו // יה הם ואת בניהם.
[4Q390]
מדוע ׳אפוקריפון׳?
מדוע המושג ׳אפוקריפון׳ נבחר לתאר מגילה שהיא כתב יהודי במובהק? הלא אפוקריפה הוא מושג מהעולם הנוצרי המתייחס לכתבים "גנוזים", שלא חוברו בהשראה אלוהית. בשורות אפוקריפיות הן כל ספרי הבשורה אודות חיי ישו וסיעתו, לו היו, שלא נכללו בתוך הקאנון הנוצרי.
ומדוע דווקא ירמיה?
האבדה חכמה מאדום? אין בחוקרים משכיל? האין בכל החוקרים איש יודע, שירמיהו הנביא חי בימי בית ה׳ הראשון? והלא הדברים במגילה נכתבו אחרי שיבת ציון, על הכהנים ״אשר עשו את הרע ככל אשר עשה ישראל בימי ממלכתו הראשונים מלבד העולים לראשונה מארץ שביים לבנות את המקדש״. והעולים לראשונה מארץ שביים הם עזרא ונחמיה ויהושע בן יהוצדק והעם שבא איתם.
והנה במגילה דבר ה׳, הנמצא גם בספר חנוך: ״ואחרי כן בשבוע הששי יתעוורו כל אשר יחיו בו ויסירו כולם את לבם מן החכמה ובו אדם יעלה. ובסופו בית המלכות ישרף באש וכל זרע השורש הנבחר יפוזר. ואחרי כן בשבוע השביעי יקום דור תהפוכות ורבים מעשיו וכל מעשיו יהיו מעשי תהפוכות. ובסופו יבחרו הצדיקים הנבחרים מנטע צדק העולם אשר תנתן להם שבעתיים חכמת כל בריאתו . והיתה עוד רשעה על הארץ וכל מעשי רשע וחמס ופשע ירבו פי שנים בכל המעשים. וכאשר ירבו חטא ורשע ונאצה וחמס וכחש ופשיעה וטומאה יגברו תבוא פורענות גדולה מן השמים על כל אלה.״
ובספר היובלים: ״ועתה כתוב לך את הדברים האלה אשר אודיעך היום כי ידעתי את מרים ואת ערפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן ארץ זבת חלב ודבש: ואכלו ושבעו וסרו אחרי אלהי נכר אשר לא יושיעום מכל צרתם ונשמעה העדות הזאת להם ולזרעם: כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם והלכו אחרי הגוים ואחרי טומאתם ואחרי חרפתם ועבדו את אלהיהם והיו להם לאבן נגף לצרה לעוני ולמוקש: ואבדו רבים ונלכדו ונפלו ביד האויב על כי עזבו את תורתי ומצותי ומועדי בריתי ושבתותי וקדשי אשר קידשתי לי בתוכם ומשכן קדשי אשר קידשתי לי בתוך הארץ לשכן את שמי בו: ועשו להם במות ואשרים ופסילים ועבדו איש פסלו לתעות וזבחו את בניהם לשדים ולכל מעשה שגגת לבם: ושלחתי אליהם עדים להעיד בהם ולא ישמעו כי יהרגו את העדים ורדפו את דורשי התורה ויחלו לעשות הרע לנגד עיני: ושכחו את כל תורותי כל מצוותי וכל משפטי והפֵרו חודש ושבת ומועד ויובל וחוק ויזנחו כל משמרת: והסתרתי פני מהם ומכרתים ביד הגויים לשבי ולשלל ולאכלה וגרשתים מן הארץ וזריתים בגוים: ואחר ישובו אלי מבין הגוים בכל לבם ובכל מאודם ואספתים מבין כל הגוים: וביקשוני למען אמצא להם ואחרי בקשם אותי בכל לבם ובכל נפשם אפתח להם רוב שלום בצדק: והפריתים למטע יושר והיו לברכה ולא לקללה ולראש ולא לזנב: ובניתי את מקדשי בתוכם ושכנתי עמהם והיתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם באמת ובצדק: לא אעזבם ולא אתנכר להם כי אני ה׳ אלהיהם״
ברוך אלהי ישראל מן העולם ועד העולם!
וב׳מגילת ההודיות׳ שנכתבה בזמן המעשים הללו ממש: ״והמה מליצי כזב וחוזי רמיה זממו עלי בי בליעל להמיר תורתכה אשר שננתה בלבבי בחלקות לעמכה. ויעצורו משקה דעת מצמאים ולצמאם ישקום חומץ למען הבט אל תעותם להתהולל במועדיהם להתפש במצודותם… וידרשוך בגלולים ומכשול עוונם שמו לנגד פניהם ויבאו לדורשך מפי נביאי כזב מפותי תעות והם בלועג שפה ולשון אחרת ידברו לעמך להולל ברמיה כול מעשיהם.״ (1QH-a)
ותמצאוה זאת הנבואה בצוואות, ובמגילת מקצת מעשי התורה, ובמגילת כהני הצדק ועוד ועוד, ותמצאוה בנבואות התנ״ך, ובעיקר נבואת מלאכי:
״לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ: מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא: וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:״
״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא: וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה:״
״בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר: יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַיהוָה צְבָאוֹת:״
״אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת: וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ:״
ועל כן ביקש לו ה׳ איש כלבבו שיסגור דלתות המקדש: ״מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם:״
וזאת אכן עשו מספר כהנים נאמנים אשר שמעו לצו ה׳ ביד נביאו, שלהם גם מובטחת הכהונה באחרית הימים: וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי: (יחזקאל מד, טו-טז)
מקריאה וחקירה במגילות עולה, שהנבואה מעולם לא פסקה, ה׳ שפך רוחו גם אחרי נבואת מלאכי על הכהנים לבית צדוק השומרים משמרתו והקרובים לו, אשר שמרו וגנזו את הכתבים, ולא חלקום עם הכהנים שנשארו לחמוס את המקדש, הבוגדים.
-----
ואחרי כל זאת נעיר, שישנן עוד מגילות רבות שקיבלו שמות זרים ומוזרים, שאינם קשורים לתוכנן בעליל, כגון ׳מזמור העצמה עצמית׳, ׳טקסט פואטי׳, ׳שאלה באל׳, ׳עתידות׳, ׳חיבור חכמה דידקטי׳... וכל קורא שתורת אלהיו בלבו יוכל לזהות שמדובר בנבואות מאוחרות, ושהשמות הללו נועדו להרחיק מדרישת הקודש ותו לא.