מגילת המבול

בשנת ארבע מאות ושמונים לחיי נוח בא קצם לנוח ואלוהים אמר לא ידור רוחי באדם לעולם ויחתכו ימיהם מאה ועשרים שנה עד קץ מבול ומי מבול היו על הארץ:

בשנת שש מאות שנה לחיי נוח בחודש השני באחד בשבת בשבעה עשר בו ביום ההוא נבקעו כול מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה עד יום עשרים וששה בחודש השלישי יום חמשה בשבת.

ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום עד יום ארבעה עשר בחודש השביעי בשלושה בשבת ובסוף חמשים ומאת יום חסרו המים שני ימים יום הרביעי ויום החמישי ויום הששי נחה התבה על הרי הוררט הוא יום שבעה עשר בחודש השביעי.

והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי באחד בו יום רביעי לשבת נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים יום להראות ראשי ההרים ויפתח נוח את חלון התבה יום אחד בשבת הוא יום עשרה בעשתי עשר החודש וישלח את היונה לראות הקלו המים ולוא מצאה מנוח ותבוא אליו אל התבה.

ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויוסף לשלחה ותבוא אליו ועלי זית טרף בפיה הוא יום עשרים וארבעה לעשתי עשר החודש באחד בשבת וידע נוח כי קלו המים מעל הארץ
ומקץ שבעת ימים אחרים שלח את היונה ולוא יספה לשוב עוד הוא יום אחד לשנים עשר החודש באחד בשבת.

ומקץ שלושים ואחד ימים משלח את היונה אשר לא יספה שוב עוד חרבו המים מעל הארץ ויסר נוח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ברביעי באחד בחודש הריאשון.

באחת ושש מאות שנה לחיי נוח ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ באחד בשבת: ביום ההוא יצא נוח מן התבה לקץ שנה תמימה לימים שלוש מאות ששים וארבעה באחד בשבת בשבעה// אחת ושש// נוח מן התבה למועד שנה תמימה//

[4Q252]

נבקעו מעינות וארובות נפתחו 17/2 יום א׳
גשם ירד 40 יום עד 26/3 יום ה׳
המים גברו 150 יום עד 14/7
המים חסרו 3 ימים עד נוח התבה על אררט 17/7 יום ו׳
הראות ההרים 1/10 יום א׳
40 יום אחר הראות ההרים ופתיחת החלון  10/11 יום א׳
היונה חזרה ואחרי 7 ימים עם עלה 24/11 יום א׳
אחרי 7 ימים שלחה והיא לא שבה 1/12 יום א׳
נוח הסיר את מכסה התבה 1.1 יום ד׳
נוח יצא מן התבה 17/2 יום א׳