- בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָה -
וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת
מקצת מעשי התורה
מגילת ׳מקצת מעשי התורה׳ נכתבה - ועל כך מעיד תכנה - ביד כהנים שעזבו את המקדש ונשלחה אל המשמשים בו בקודש שלא לפי תורת ישראל הכתובה. בראש המגילה מובא לוח השנה בן 364 ימים, אותו הלוח המובא בספר חנוך, ספר היובלים, מגילת משמרות הכהנים, ומגילות המועדים, מגילות יחודיות ויחידאיות המהוות, יחד עם עותקי תנ״ך רבים, את גניזת כתבי בית המקדש אותן הסתירו כהנים דורשי טובת עמם.
// עשר בו שבת (16.2) בעשרים ושלושה בו שבת (23.2) בשלושים בו שבת (30.2) בשבעה בשלישי שבת (7.3) בארבעה עשר בו שבת (14.3) בחמישה עשר בו חג השבועים (15.3) בעשרים ואחד בו שבת (21.3) בעשרים ושמונה בו שבת (28.3) עליו אחר והשבת ויום השני (29-30.3) ויום נוסף (31.3) ושלמה התקופה תשעים ואחד יום.
בארבעה ברביעי שבת (4.4) בעשתי עשר בו שבת (11.4) בשמונה עשר בו שבת (18.4) בעשרים וחמישה בו שבת (25.4) בשנים בחמישי שבת (2.5) בשלושה בו מועד היין אחר השבת (5.5 יום א׳) בתשעה בו שבת (9.33) בשש עשר בו שבת (16.3) בעשרים ושלושה בו שבת (23.3) בשלושים בו שבת (30.3) בשבעה בששי שבת (7.6) בארבעה עשר בו שבת (14.6) בעשרים ואחד בו שבת (12.6) בעשרים ושנים בו מועד השמן אחר השבת (22.6 יום א׳) אחריו קרבן העצים בעשרים ושמונה (23.6) בו שבת//
__//ושמונה בו שבת (28.12) עלו אחר השבת ויום השני (29-30.12) והשלישי נוסף (31.12) ושלמה השנה שלוש מאות וששים וארבעה יום.
אינם שוחטים במקדש//
ועל העֻברות אנחנו חושבים שאין לזבוח את האם ואת הולד ביום אחד:
ועל האוכל אנחנו חושבים שלא יאכל את הולד והדבר כתוב עברה:
ועל העמוני והמואבי והממזר ופצוע הדכה וכרות השפכה שהם באים בקהל ונשים לוקחים להיותם עצם ולהיות יראים מהמקדש:
ואף על הסומים שאינם רואים להזהר מכל תערובת ותערובת אשר אינם רואים: ואף על החרשים שלוא שמעו חוק ומשפט וטהרה ולא שמעו משפטי ישראל כי שלוא ראה ולוא שמע לוא ידע לעשות והמה באים לטהרת המקדש:
ואף על המוצקות אנחנו אומרים שהם שאין בהם טהרה ואף המוצקות אינם מבדילות בין הטמא לטהור כי לחת המוצקות והמקבל מהמה כהם לחה אחת:
ואין להביא למחני הקודש כלבים שהם אוכלים מקצת עצמות המקדש והבשר עליהם כי ירושלים היאה מחנה הקודש היא המקום שבחר בו מכל שבטי ישראל כי ירושלים היא ראש מחנות ישראל:
ואף על מטעת עצי המאכל הנטע בארץ ישראל כראשית היא לכוהנים ומעשר הבקר והצון לכוהנים הוא:
ואף על הצרועים אנחנו אומרים שלוא יבואו לט עם טהרת הקודש כי בדד יהיו מחוץ לבית: ואף כתוב שבמעת שיגלח וכבס ישב מחוץ לאוהלו שבעת ימים ועתה בהיות טמאתם עמהם הצרועים באים עם טהרת הקודש לבית ואתם יודעים: ונעלה ממנו להביא החטאת ועל העושה ביד רמה כתוב שהוא בוזה ומגדף ואף בהיות להמה טמאות נגע אין להאכילם מהקודשים עד בוא השמש ביום השמיני:
ועל טמאת נפש האדם אנחנו אומרים שכול עצם שהיא חסרה ושלמה כמשפט המת או החלל הוא:
ועל הזונות הנעסה בתוך העם והמה בני קדש משכתוב קודש ישראל:
ועל בהמה טהורה כתוב שלוא לרבעה כלאים ועל לבושים שלוא יהיה שעטנז ושלוא לזרוע שדו וכרמו כלאים בגלל שהמה קדושים ובני אהרון קדושי קדושים ואתם יודעים שמקצת הכהנים והעם מתערבים והם מתוככים ומטמאים את זרע הקודש ואף את זרעם עם הזונות כי ראוי להשמר בכל הדברים האלה:
ועל הנשים והמעל כי באלה בגלל החמס והזנות אבדו הרבה מקומות ואף כתוב בספר מושה ולוא תביא תועבה אל ביתכה כי התועבה שנואה היאה:
ואתם יודעים שפרשנו מרוב העם ומהתערב בדברים האלה ומלבוא עמהם לגבי אלה ואתם יודעים שלוא ימצא בידנו מעל ושקר ורעה כי על אלה אנחנו נותנים א//
ואף כתוב שתסור מהדרך וקרתכה הרעה וכתוב והיא כי יבוא עליכה כול הדברים האלה באחרית הימים הברכה והקללה והשיבותה אל לבבכה ושבתה אלו בכל לבבכה ובכול נפשכה באחרית העת:
וכתוב בספר מושה ובספרי הנביאים שיבואו של//
בימי שלומוה בן דויד ואף הקללות שבאו בימי ירובעם בן נבט ועד גלות ירושלם וצדקיה מלך יהודה שיביאם בו//
אנחנו מכרים שבאו מקצת הברכות והקללות שכתוב בספר מושה וזה הוא אחרית הימים שישובו בישראל לתורה ולוא ישובו אחור והרשעים ירשיעו וה//
זכור את מלכי ישראל והתבנן במעשיהמה שמי מהם שהיא ירא התורה היה מוצל מצרותיהם מבקשי תורה//
עונות זכור את דויד שהיא איש חסדים אף היא נצל מצרות רבות ונסלוח לו//
ואף אנחנו כתבנו אליך מקצת מעשי התורה שחשבנו לטוב לך ולעמך שראינו עמך ערמה ומדע תורה הבן בכל אלה ובקש מלפנו שיתקן את עצתך והרחיק ממך מחשבות רעה ועצת בליעל בשל שתשמח באחרית העת במצאך מקצת דברינו כן ונחשבה לך לצדקה בעשותך הישר והטוב לפנו לטוב לך ולישראל: