וּפְרִי כׇל עֵץ תִּירֹושׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים

מועד יצהר

יום ראשון

22.6

מהתורה

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (וידבר כח, כו)

מספר היובלים

ראשית התבואהוּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (וידבר כח, כו)

וכל אשר בהם יעלו כליל ראשית התירוש והיצהר ראשית הפרי על מזבח ה׳ לרצון והנותר יאכלוהו משרתי בית ה׳ לרצון לפני המזבח: ובשנה השביעית תעשו שמיטה ותשמטוה מעבודה אתם בצדק ובתמים והיתם צדיקים ויבורך כל מטעכם: כי כן צוה חנוך אבי אביכם את מתושלח בנו ומתושלח את בנו למך ויצוני למך כל אשר צווהו אבותיו: וגם אנכי מצוכם בני כאשר צוה חנוך את בנו ביובל הראשון בהיותו עוד בארץ החיים שביעי בדורותיו צווה והעיד לבניו ולבני בניו עד יום מותו:

קרבנות המועד

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה בִּשְׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּֿם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד׃עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים׃ שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם׃ (וידבר כח, כו-לא)

בחובות המועד

הטהרות לפני הערבת השמש ביום הקודם והתרחקות מטומאות.
אסורה מלאכת עבודה בימי הביכורים: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (וידבר כח, כו).
ספירת חמישים יום ממועד ביכורים אחד לזה שאחריו. הספירה מתחילה מיום הנפת עומר השעורים שחל ביום ראשון שאחרי חג המצות כולו: עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה: (ויקרא כג, טז).
ציון המועד בקריאה עליו ולימודו.
אך אשר יעשה לכל מאכל - עדיפה ארוחה בשרית ביום החג.

מגילת המקדש

וספרתמה‏ לכמה מיום הזה שבעה שבעות שבע‏ פעמים תשע וארבעים יום שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממוחרת השבת השביעית‏ תספורו חמשים יום והקרבתמה שמן חדש ממשבות מטות בני ישראל: מחצית ההין‏ אחד מן המטה שמן חדש כתית יצהר על מזבח העולה בכורים לפני יהוה:

יבעירו בנרות ל‏/ רות‏ בהמה‏ / שרי האלפים עם נשיאי‏/
כבשים בני שנה‏ ארבעה עשר ומנחתמה ונסכמה לכבשים‏ ו‏לאלים‏ ושחטו בני לוי את‏/ וזרקו‏ הכוהנים בני‏ אהרון את דמם‏ על‏ המזבח סביב‏ ואת חלבמה יקטירו על מזבח העולה‏ ומנחתמה‏ ונסכמה יקטירו על החלבים‏ אשי ריח ניחוח ל‏יהוה:‏ ‏

וירימו מן‏/ את שוק הימין ואת חזי התנופה ולראשית את האזרוע ו‏את הלחיים ואת הקבה לכוהנים יהיה למנה כמשפטמה‏ וללויים את השכם: אחר יוציאום אל בני ישראל ונתנו בני‏ ישראל לכוהנים איל אחד כבש אחד וללויים איל אחד כבש אחד ולכול מטה ומטה איל אחד כבש אחד: ואכלום ביום הזה בחצר החיצונה לפני יהוה חוקות‏ עולם לדורותיהמה שנה בשנה: אחר יואכלו ויסוכו מן השמן החדש ומן הזתים‏ כי ביום הזה יכפרו על‏ כול יצהר הארץ לפני יהוה פעם אחת בשנה וישמחו://