וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה
ראשי חדשים
וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם
מהתורה
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י)
מספר היובלים
ושכחו את כל תורתי כל מצותי וכל משפטָי והפֵרו חדש ושבת ומועד ויובל וחוק ויזנחו כל משמרת: (ספר היובלים)
קרבנות המועד
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃ וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃ וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ (וידבר כח, יא-טו)
בחובות המועד
ראש חודש הוא מקרא קודש.
הטהרות לפני הערבת השמש ביום הקודם והתרחקות מטומאות.
אסורה מלאכת עבודה, מלבד אשר יעשה לכל מאכל ובלי שתדרש עבודה מאומצת עבורו.
תקיעה בחצוצרות: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י).
רצויה עדיפה ארוחה בשרית ביום החודש, באור היום ולא בערב הקודם: יְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל: (שמואל א כ, כד).
קריאה בקודש ביום המועד: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (דברים ו, ז).
יש לאכול משמנים וממתקים, ולא להעצב ב, כי השמחה באלהינו היא מעוז כוחנו: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים... כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם: (נחמיה ח, י).
מגילת המקדש
ושני פרים בני בקר ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים: ומנחה סולת בלולה שלושה עשרונים בחצי ההין שמן ויין לנסך חצי ההין לפר האחד: ומנחה סולת בלולה בשמן שני עשרונים בשלישית ההין ויין לנסך שלישית ההין לאיל האחד: ועשרון עשרון מנחה סולת בלולה ברביעית ההין ויין רביעית ההין לכבש האחד ריח ניחוח ליהוה בראשי חודשיכמה: זאות עולת חודש בחודשו לחודשי השנה://
וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה
מנביאים וכתובים
נביאים וכתובים
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ (תהלות פא, ד)
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ לֶאֱכוֹל וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּי בַשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית: (שמואל א כ, ה)