יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

יום זכרון תרועה

יום רביעי

1.7

מהתורה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: (ויקרא כג, כד-כה)

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהיֶה לָכֶם׃ (וידבר כט ,א)

מספר היובלים

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: (ויקרא כג, כד-כה)

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהיֶה לָכֶם׃ (וידבר כט ,א)אברהם באור כשדים

הוא כלה לדבר ולהתפלל והנה נשלחו דברי ה׳ אליו בידי לאמר קום לֵך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראךּ ואעשך לגוי גדול ורב: ואברכך ואגדל שמך והיית ברוך בארץ ויתברכו בך כל גויי הארץ ואברך מברכיך ומקלליך אאור: והייתי לך לאלהים לבניך ולבני בניך ולכל זרעך אחריך אני אלהיך אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ אני אלהיך:

ויאמר אלי ה׳ אלהים פתח פיו ואזניו למען ישמע ודבר בשפה אשר תראה כי שבתה מפי כל בני האדם ומימי המפולת: ואפתח פיו ושפתיו ואחל לדבר עמו עברית בלשון הבריאה: (יב, כב-כו)

קרבנות המועד

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל׃ וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים׃ וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃ (וידבר כט, א-ו)

בחובות המועד

בחובות יום זכרון תרועה

הטהרות לפני הערבת השמש יום קודם והתרחקות מטומאות.
מקרא קודש - וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהיֶה לָכֶם׃ (וידבר כט, א)
אסורה מלאכת עבודה.
אך אשר יעשה לכל מאכל - רצויה ארוחה בשרית ביום החג.
קריאה על המועד ולימודו.

על הימים שבין בין יום תרועה ליום הכיפורים אין אף הוראה.

מגילת המקדש

ובחודש השביעי‏ באחד לחודש יהיה לכמה‏ שבתון זכרון תרועה מקרא קודש ועשיתמה עולה אשה ריח ניחוח ל‏פני יהוה: והקרבתמה פר‏ בן בקר אחד איל אחד כבשים בני‏ שנה שבעה תמימים ושעיר עזים אחד לחטאת ו‏מנחתמה ונסכיהמה כמשפטמה ‏ ריח ניחוח ליהוה: לבד מעולת התמיד‏ ועולת החודש ‏אחר תעשו את העולה ה‏זואת בשלישית‏ היום חוקות עולם לדורותיכמה בכול מושבותיכמה תשמחו ביום הזה לוא תעשו בו כול מלאכת עבודה‏ שבתון יהיה לכמה היום הזה‏://

אַשְׁרֵי הָעָם יֹודְעֵי תְרוּעָה יְהוָה

המילה תרועה וזכרון היום

בראש החודש השביעי חל ׳יום זכרון תרועה׳ המצויין במקרא רק פעמיים. משני האזכורים לא מובן מדוע נקרא כך היום, מה זוכרים דווקא ביום זה ומה עניין התרועה. האם הרעה בשופר, ולאיזו מטרה?

1. בחֹדֶשׁ הַשׁביעי בּאֶחָד לַחֹדש יהיה לכם שַׁבָּתֹון זִכרֹון תְּרוּעָה מקרָא קֹדֶשׁ׃ (ויקרא כג, כד)

2. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כל מלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יֹום תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ (וידבר כט, א)