מזמור ע בתוך מזמור מ

הבה נראה כיצד חמשת פסוקיו של מזמור מ׳ הארוך והמשתפך ממעמקי נפשו של הירא אוהב אלהיו, הם העתק כמעט מדוייק של מזמור נ׳, שהפכו למזמור בפני עצמו.

ההבדל הבולט ביותר הוא השימוש השונה בשם האלהים: השם יהוה יתברך מתייחס לאלהי ההשגחה הפרטית על האדם וכן אלהי ישראל המשגיח עלינו בפרטות, אלהים הוא שם המתייחס להנהגה הכללית הבאה לידי ביטוי בטבע.

הנה מזמור מ׳ כולו לקריאה:

קַוֹה קִוִּיתִי יְהוָה

וַיֵּט אֵלַי וַיּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃

וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן

וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי׃

וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ

יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה׃

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהוָה מִבְטַחוֹ

וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשֹׁטֵי כָזָב׃

רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי

נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ

אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃

זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי

עוֹלָה וחטאת לֹא שָׁאָלְתָּ׃

אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי

בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי׃

לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי

וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי׃

בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב

הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ׃

צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי

אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי

לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב׃

אַתָּה יְהוָה לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי

חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃

כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת

עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי׃

רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי

יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃

יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ

יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי׃

יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח׃

יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ

יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ׃

וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהוָה יַחֲשָׁב לִי

עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר׃