צוואת נפתלי

העתקת צואת נפתלי אשר ציוה לפני מותו בשנת שלושים ומאה לחייו:

א

ויהי כאשר נאספו בניו בחודש השביעי בראשון לחודש ויעש להם משתה: ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויברך את ה׳ ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אתמול:

ויען ויאמר אל בניו שמעו בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם: אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על ברכי רחל ועל כן קראה את שמי נפתלי: ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על ברכיה ובעודני רך ותישקני ותאמר מי יתן לך אח יוצא מרחמי וישוה לך: ועל כן דמה אלי יוסף בכל כתפילת רחל: ואמי בלהה הייתה בת רוּתָי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הוָלד רחל: ויהי רותי ממשפחת אברהם מכשׂדים ירא אלהים חפשי ומזרע היחשׂ: ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן לו את עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על שם העיר אשר בה נשבה: ואחרי כן ילדה לו את בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפוש בשדי אמה ותבהל לינוק:

ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האיילות ויועידני אבי לכל בשורה וגם ברכני להיות כאיילה: כי כאשר ידע היוצר את הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חומר ככה יצר גם ה׳ את הגויה ולפי כח הגוף יפח הרוח: ולא יהי יתרון בינותם עד לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל יצור: וכאשר ידע היוצר שרות כל כלי למה יכשר כך יודע ה׳ את הגבול אשר עדיו יתהלך כל בשר בטוב ומתי יחל הרע: כי אין יצור ואין מחשבה וה׳ לא ידעם כי את כל האדם ברא בצלמו: ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן יבצע כליבו כן פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דבָרו אם בתורת ה׳ אם במעשה בליעל: וכאשר הובדל בין אור לחושך ובין ראיה לשמיעה ככה הובדל גם בין איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם: כי פועל אלהים בסדֵר כל חמשת החושים בראש ואת הצואר חיבר עם הראש ויתן עליו שער ליופי ולתפאר ולב להבין ובטן להפריש הקיבה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעוז וכאלה: וככה יהיו בני כל מעשיכם בסדר לטוב וליראה את האלהים ואל תחפזו לעשות בגאווה ואל תעשו דבר בלא עיתו: כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא תוכלו להאיר מעשיכם אם בחושך תהיו:


ב

ואתם אל תמהרו להרע מעשיכם בתאות בצע ולפתות את נפשיכם בדברי שוא כי אם תחרישו בטוהר לבב תדעו להתחזק ברצון ה׳ ולתעב רצון בליעל: השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את תורת אלהים במשובת מעשיכם: כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את ה׳ וימירו את דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים: לא כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל היצורים את ה׳ עושם לבל תהיו כאנשי סדום אשר המירו את דרכם: ככה השחיתו גם הנפילים את דרכם אשר קללם ה׳ בעת המבול וישם בגללם את הארץ שממה מיושביה וכל הצומח בה:

ואת כל אלה הנני אומר לכם בני כי קראתי בספר חנוך אשר גם אתם תסורו מאחרי ה׳ ותלכו בכל חטאת הגוים ותעשו כל רשעת סדום: והביא ה׳ עליכם שבי ועבדתם שם את אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד ה׳ את כולכם: ונשארתם מתי מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את ה׳ אלהיכם והשיבכם ה׳ לארצכם כרוב חסדיו: והיה כי ישובו אל ארץ אבותם ושבו ושכחו את ה׳ ופָשְעוּ והפיצם ה׳ על פני כל הארץ עד בוא חסד ה׳:


ג

ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו: והנה יצחק אבי אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח: ונרוץ כלנו יחד וירוצו לוי ויהודה ויתפש לוי את השמש ויעבר יהודה ויתפש את הירח ויחזיקו בם וירומו שניהם איתם: ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שתים עשרה קרנים: והנה שור פר על הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפוץ להחזיק בו ולא יכלנו ויבוא יוסף ויחזק בו וירום איתו יחד: ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגילה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את שבי שנים עשר שבטי ישראל:

ומקץ שבעה ימים וארא עוד והנה אבינו יעקב עומד על שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו: והנה אניה באה בלא מלחים ובלא רב חובל ועל האניה כתוב אניית יעקב: ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אנייתנו: ויהי כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו: ואנחנו נישאנו על הים בסערה ותימלא האניה מים ותנוד בתוך הגלים עד אשר נשברה: וימלט יוסף על הסירה האחת וגם אנחנו נפרדנו איש מאחיו על תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על האחד ונפוץ כלנו עד לקצוי ארץ: ויחגור לוי שק ויתפלל אל האלהים ויחדל הסער ותגע האניה אל היבשה בשלום והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדיו:

ואגיד ליעקב אבינו את שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבואו הדברים האלה בעיתם אחרי אשר ישראל יעונה הרבה: ויאמר אלי אבי אחרי כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו ה׳ יחד איתכם: ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראךּ וגם אתה לא תראה את יעקב אשר הולידך: לקול דבריו בקשתי לבכות גם אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי:



ד

הנה בני הראיתי אתכם את אחרית הימים כי כל אלה יקרו את ישראל: ואתם תצוו את בניכם אחריכם אשר יתחברו אל לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובלוי יבורך יעקב: כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם ישראל ויקבוץ את הצדיקים מבין הגוים: וכי תעשו גם אתם בני את הטוב יברכוכם בני איש וגם מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים: והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה יראו מכם וה׳ יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם: כי כאשר יגָדֵל איש את הילד היטב ויפָּקד שמו לטובה ככה יפקד גם זכרכם לטוב לפני האלהים כי תעשו את הטוב: ואשר לא יעשה טוב ואלהים יחוּלל על ידו בין הגוים יקלולהו מלאכים ואנשים והשטן יעשהו כלי משכן לו וכל חיית השדה תרדה בו וה׳ ישטמהו:

כי גם מצות התורה שתי פנים להן ובתבונה תתמלאנה: עת לאדם לדעת את אשתו ועת פרוש ממנה לתפילתו: כי שניהם הינם מצות ה׳ ואם לא ישמרו על פי דרכם יביאו חטא גדול על בני האדם וככה גם שאר המצוות: ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את דרך מצוותיו ואת חוקי כל מעשה למען יאהבכם ה׳:


ויצו אותם כאלה ויאמר להם אשר יעלו את עצמותיו אתם חברונה ויקברֻהו עם אבותיו: ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת לבב ויכס את פניו ויגוע: ויעשו בניו ככל אשר ציום אביהם: