החזרת ראש השנה לאביב

בתורה מצויין ראש השנה בפסוק הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ אך כמקרא קודש אינו מוזכר. גם ברשימת המועדים שבספר ויקרא כג׳ ובספר וידבר כח-כט, נעדרת הוראת מועד ראש השנה. לעומת זאת, בספר היובלים ובמגילת המקדש, האחד לחודש הראשון בשנה הוא תאריך נחשב בו קרו ארועים מכוננים בחיי אבותינו, שם הוא מקרא קודש בו אסורה מלאכת עבודה, ואת קרבנו יש להקריב בנוסף לקרבנות ראש כל חודש.

נסקור את אזכורי ראש השנה מכל הכתובים:

התנ״ך

1. וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. 

2. בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן באֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד: (שמות מ, ב).

3. החלו לקדש את בית המקדש במצוות חזקיהו: וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְהוָה וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה לְיָמִים שְׁמוֹנָה: (דהי״ב כט, יז)

4. בבית המקדש השלישי - כֹּה אָמַר יהוה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקדָּשׁ׃ (יחזקראל מה, יח).

5. כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל: (עזרא ז, ט)

6. כילו להפריד נכריות מזרע הקודש - וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׃  (עזרא י, יז)

ספר היובלים, צוואת לוי

1. זהו הראשון בארבעת הימים הפגושים [שבין עונה לעונה] ונקרא יום זכרון ויום מועד: ״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה״ (היובלים ו).

2. אברהם בונה מזבח - ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי בראש החודש הראשון ויבן מזבח בהר ההוא ויקרא בשם יהוה אתה אלהַי אל עולם: ויעל על המזבח עולה לה׳ כי יהיה איתו ולא יעזבנו כל ימי חייו: (היובלים יג).

3. יצחק בונה מזבח ומקריב בו קרבן בבאר שבע, ארוע מכונן בחייו: ויעל משם באר שבע בשנת אחת לשבוע הראשון ביובל הארבעים וארבעה: וירא אליו ה׳ בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אני אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך וארבה את זרעך כחול הים בעבור עבדי אברהם: ויבן מזבח במקום אשר בנה אברהם אביו ראשונה ויקרא בשם ה׳ ויקרב קרבן לאלהי אברהם אביו: (היובלים כד)

4. זהו יום חלום הסולם המוצב ארצה, ויום נדרו להקים בית אלהים בבית אל - ויבוא אל לוז אשר בהרים אשר היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע הזה: ויבא אל המקום בערב ויסר מן הדרך מערבה לדרך בלילה ההוא וישן שם כי בא השמש: וידר יעקב נדר לה׳ לאמר אם יהיה ה׳ עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך בו ונתן ה׳ לי לחם לאכל ובגד ללבוש ושבתי בית אבי בשלום: והיה ה׳ לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי במקום הזה לאות תהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי אעשרנו לך אלהי: (היובלים כז)

5. היום שבו נולד לוי בן יעקב, הראשון לכהונה: יבא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן שלישי ויקרא שמו לוי בראש החודש הראשון בשנת שש לשבוע ההוא: (היובלים כח, צוואת לוי)

6. זהו מועד הכניסה לארץ הקודש בסוף היובל החמישים בימי יהושע לפי מגילת ספר יהושע.

ממגילת המקדש

//ובאחד לחודש ה‏ראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי‏ השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו: ועשיתמה שעיר עזים לחטאת‏ לבד הוא יעשה לכפר עליכמה: ועשיתמה עולה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים מ‏ל‏בד עולת החודש: ומנחה שלושה עשרונים סולת בלולה בשמן‏ מחצית ההין‏ לפר האחד ויין לנסך מחצית ההין ריח ניחוח ליהוה: ושני‏ עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן שלישית ההין ויין לנסך תקריבו‏ שלישית‏ ההין לאיל ה‏אחד אשה ריח ניחוח ליהוה: ועשרון‏‏ סולת‏ מנחה בלולה בשמן רביעית ההין ויין לנסך תקריבו‏ רביעית ההין לכבש‏ האחד כבשים ולשעיר://

הנה בראש השנה, ביום 1.1 קרו ארועים משמעותיים ועם זאת הוראתו נשמטה מן התורה. מהי הסיבה שנעדרת הוראת מקרא קודש, חשוב ומקושר לאירועי קדושה? הנדמיין שיד נעלמה הוסיפה את המועד למגילות?

לאחר שקיבלנו הוכחה ניצחת למעשה כזה, להסרת מועד מן התורה, לא נתפלא אם גם כאן חובלה חבלה. הרי מצאנו שמועד קורבן העצים הוסר מהתורה: וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: (נחמיה י, לה). לדברי נחמיה המועד כתוב בתורה ובידוע שהוא חסר ממנה, ואם לא ממצאי המגילות היה נעדר ממנה לעולם. הוא מובא במגילת ויקרא, במגילת המקדש ובספר היובלים, ויחד אלו מהוים ארבעה עדים נאמנים להתכנות הדבר, ניתן לקרוא על כך בהרחבה כאן.

והמניעים להחלפת ראש השנה ברורים, לעומת לוח השנה המקראי המתחיל באביב, הלוח הירחי האלילי מתחיל בחודש השביעי, בסתיו. לאחר עזיבת כהני הצדק את בית המקדש השליטה עברה ל׳חכמים׳ שקבעו את תחילתו של כל חודש על פי ראיית הירח בהתאמה ללוח המטוני הבבלי, בו ישנם 7 עיבורים בכל 19 שנים, עיבור שאין לו זכר בתנ״ך.

הם, ׳בעלי המסורה׳, החליטו אילו ספרים ׳יכנסו׳ לתנ״ך, חילקוהו לפרקים (הם ולא הנוצרים), ניקדו, פסקו לפסוקים, חילקו לפרשיות ופרשות והוסיפו טעמים, והם הם שהסירו מהתורה פסוקים על הוראת קודשו וחשיבותו של ראש השנה האמיתי, על משמעותו ועל עבודתו. ולא רק את קדושת ראש השנה למועדים ביטלו אלא גם את קדושת כל ראשי החודשים, והוכחנו לא מכבר, שראשי חדשים הם מקראי קודש, כאן.

רק השנה החקלאית מתחילה בחודש השביעי ללוח המקראי, לאחר האסיף, אז מעבדים את האדמה ומכינים אותה לזריעה, לאחר שהגשם מרווה אותה, את היבול מתחילים לקצור ולאסוף החל מהחודש הראשון שבו מועד קציר שעורים, ועד לחודש השביעי, ואלו גבולות שנת השמיטה, המתחילה לאחר שמיני עצרת ככתוב: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה׃ (שמות כג, טו), וגם אם השנה החקלאית יש לה התחלה אחרת, אין להתעלם מן הצו הברור: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב, ב)