כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהֹוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
הקדמה
מי חכם וידע לומר - מהכתוב בתורה בלבד - מהי הסיבה שמועדים ניתנו בתאריכיהם? מדוע יום תרועה חל בראש החודש השביעי ומדוע יום הכפורים בעשירי בו? וחג הסוכות מה משמעות תאריכו ולמה יש להעצר יום נוסף, שמיני עצרת? האם לא תהו אבותינו בהנתן להם תאריכי המועדים מה פשרם? הנה מסתבר מאחד הספרים החשובים בספרייתנו, הוא ספר היובלים, שלכל המועדים שניתנו לעם ישראל לאחר צאתם ממצרים יש סיבה אמיתית ומעולה מן המעולות, והיא התגלות ה׳ אל האבות בתאריכים קבועים, כל אחד בזמנו, ואלו הפכו למועדינו. ורק אם נקח כעובדה שישראל ידעו את ספר היובלים, נוכל להבין מדוע אין הסבר למועדים אלו בתורה עצמה.
משמעות השם ׳אוהל מועד׳
שמו של משכן אלהינו הוא אוהל מועד - אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה: התועדות נעשית במועדים ידועים, ומאחר ואלו מועדי ה׳, ככתוב: אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי, לא לאדם לקראם קודש לבחירתו: וַיָּשֶׂם יְהוָה מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ: (שמות ט, ה) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: (ויקרא כג, ד) על חג המצות: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה: (שמות יג, י) מימים ימימה משמעו מדי שנה.
הקשר בין ספר התורה לספר היובלים
מצאנו עדות כתובה בפסוקים המקשרת בין התורה לספר היובלים, שאינו מוזכר בתורה באופן מפורש: ה׳ מוסר מצוותיו למשה במילה ׳וידבר׳ תמיד: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לְדַבֵּר אִתּוֹ [ה׳ למשה] יָסִיר [משה] אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: (שמות לד, לד). בעדות התורה משה דיבר את מצוות הלוח ברדתו מן ההר: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא כג, מד).
את ספר היובלים קיבל משה בהיותו בהר סיני.