בלוח השנה הפרושי מקיימים היום צום ואליו מוסיפים מנהגי אבלות כהנה וכהנה - כהרגלם בקודש. הבה נברר את התאריך לחורבן העיר מהמקרא, ועוד מספר עניינים הקשורים לכך. במקרא מצויינים שני תאריכים שונים לכיבוש העיר: בספר מלכים בתאריך 7.5 וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: אֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים: (מלכים ב כב, ח-י) בספר ירמיהו 10.5 וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים: (ירמיהו נב, יב-יד) ראשית נשים לב ונתקן עצמנו – את בית המקדש לא החריבו הפרסים אלא שרפו, ולכן המונח ״חורבן בית המקדש״ אינו נכון. בית המקדש היה עשוי מאבן גזית ולא התמוטט מהשריפה, הוא עוד עמד על תילו כשחידשוהו העולים מבבל. אמנם את חומות העיר נתצו הבבלים, כלומר שברו ופרצו בנוסף לשריפת בתי העיר ולכן נכון לומר שחרבה העיר כפי שמוזכר במקומות רבים במקרא. נחזור לעניין. רמז לכך שייתכן ומדובר בעשירי לחודש מצאנו בספר יחזקאל: וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי: (יחזקאל כ,א) מדוע שני תאריכים לאותו ארוע? הפרושים מנסים ליישב את שני התאריכים השונים בכך שביום חמישי, 7.5 החלה הפורענות וביום ראשון 10.7 כבתה האש – הדבר לא רחוק מההגיון אך אין דרך לברר אם אכן כך היה. וגם אם היה, למה נבחר התאריך 9 לחודש? בהתאמה לכך, הקראים מציינים את שני התאריכים ורבים מהם צמים בשניהם - גם כיום. ׳צום החמישי׳ (ולא צום אב) מוזכר בזמן שיבת בבל ללא ציון יום הצום:
לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים: (זכריה ז, יג)
אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי: (זכריה ז, ה) סיום מנהג ׳צום החמישי׳ עם השיבה מבבל לאחר שבעים שנה: בימי שיבת בבל הובטח על ידי זכריה הנביא כי הצומות יתחלפו לימים טובים: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ: (זכריה ח, יט) ובאמת לא סביר שהשבים צמו לאחר שבית המקדש ועבודת הקרבנות חודשו, אלו ודאי היו ימים טובים להם. 1. האם יש אזכור לצומות במגילות? במגילות לא נמצא אזכור לצום: במגילת המשמרות, מגילת המועדים, מגילת המקדש, מגילת מקצת מעשי התורה וכן במקטעי המגילות.
2. מדוע קבעו הפרושים את הצום לט׳ באב? באין הסבר ברור מאף מקור מוסמך, ומידיעתנו את הזיקה המאגית למספר 9, ונוכל לשער כי תאריך זה קשור באופן מסויים לכשף ולעבודה הזרה בה הם אוחזים, ולא נעמיק בהבל. 3. האם עלינו לצום כיום? איש איש ותחושת לבו. מבחינת הלוח המקראי, 7.5 חל ביום ה, 10.5 חל ביום א׳ - ולכן כל עוד אין מדובר בשבת או במקרא קודש – ניתן לצום. לגבי חורבן בית המקדש בפעם השניה
המקור היחיד לתאריך הוא בספריו של יוספוס פלביוס (הוא יוסף בן מתתיהו) שאינם ספרי קודש, ולא נסמוך בשום אופן על הסטוריון יווני-פיניקי שהיה צמוד לאבות הכנסיה הנוצרית, שהסתירות בספריו כה רבות, ושמהן עולה כי ספריו נכתבו בתקופה הרבה יותר מאוחרת. באופן מחשיד למדי, ארבעת ספריו של הלז נשמרו בשלמותם והם משמשים כיום למקור העיקרי של ההיסטוריה היהודית בתקופה זו.
מדוע החריב ה׳ את ירושלם? קראו כאן